קול, נראטיב, נקודת מבט – (פרק יג')

בס"ד טוב. בשעה טובה ומוצלחת, אנחנו מתחילים לסכם סדרה. האם דיברנו על כל הנושאים? לא. האם על כל הנושאים עליהם דיברנו, אמרנו את כל מה שיש לומר? רחוק מזה. ובכל זאת, בסוף הפרק הנוכחי, אני מאמין שיהיה לנו מספיק חומר, כדי להתחיל לעבוד בביטחון מלא. ראשית, אנחנו מכירים יותר מושגים, ואלמנטים שביחד מרכיבים סיפור. שנית, … המשך קריאת הפוסט קול, נראטיב, נקודת מבט – (פרק יג')

תנו לזה להיכנס לכם לראש. אבל לאיזה מהם?… (פרק יב')

בס"ד התובנה שהכי סידרה לי את הראש בנוגע לכתיבה (מיד אחרי שפוצצה לי אותו) היתה שכשניגשים לסצינה, צריך לעשות את זה בשני ראשים. התובנה שהכי סידרה לי את הראש מבחינת תפישת החיים האמונית שלי (אחרי שפוצצה לי אותו) היתה "סוף מעשה במחשבה תחילה." והדברים קשורים. הרשו לי דקותיים לדבר פנימיות התורה. לא ניסיון להחזיר בתשובה, … המשך קריאת הפוסט תנו לזה להיכנס לכם לראש. אבל לאיזה מהם?… (פרק יב')

מה את עושים? סצינה (פרק יא')

בס"ד קיר מורכב בדרך כלל מלבנים. כשהן מסודרות באופן אסתטי, מחוברות בחוכמה, ואולי עטופות בטיט וצבע, אנחנו נהנים מקיר יציב, יעיל ואפילו מענג מבחינה עיצובית. אנחנו יושבים בחדר, מוגנים מהרוחות, או מקרני השמש החזקות, ואולי קוראים רומן טוב. הרומן הזה, מורכב אף הוא מלבנים. ללבנים האלה קוראים סצינות. חלק מכם ישאל (ואולי בצדק) - למה … המשך קריאת הפוסט מה את עושים? סצינה (פרק יא')

הגיבור בעל אלף הפנים (פרק י')

בס"ד ג'וזף קמפבל הוציא את הספר שכותרתו ככותרת הטור, בשנת 1949. הספר נקרא ונלמד בהרבה (אם לא בכל) בתי הספר לכתיבה, ומעבר לכך. הוא משמש כמקור לתובנות מעניינות מאוד בכל הקשור לנפש האדם. תוך מבט על המיתוסים הגדולים והפופולאריים ביותר, ובהסתמך על הגותו של קארל יונג, קמבפל פרסם את הרעיונות הקרואים מונומיתוס (שבקצרה מתאר את כל … המשך קריאת הפוסט הגיבור בעל אלף הפנים (פרק י')

הגיע הזמן לצאת למסע. בעצם לשניים! (פרק ט')

בס"ד מהו סיפור, אם לא מסע? אנחנו פוגשים את הגיבור שלנו מוקדם, ומתחילים לעבור איתו חוויות לאורך דפי הספר. רואים אותו משתנה לנגד עינינו, מעודדים ומתרגשים. חוויית הקריאה היא מסע של גילוי, לעיתים לימוד, ובשאיפה הנאה. בין אם אנחנו במחנה ה"זורמים" או ה"מתכננים" (ראו פוסט נפרד בנושא), בסופו של התהליך, הסיפור המצויין שלנו ינוע לאורך … המשך קריאת הפוסט הגיע הזמן לצאת למסע. בעצם לשניים! (פרק ט')

כל העולם הוא במה, וכל הגברים והנשים רק שחקנים (פרק ח')

בס"ד כשאנחנו חושבים על סיפור, לרוב נחשוב על מי ישתתף בו. הרעיון יכול להתחיל במאורע, או בשאלה, או משהו אחר, ובסופו של דבר הכל יתרכז סביב הדמות הראשית. אני מסייג פה, שמשהו שהפך די פופולארי הוא סיפור עם כמה גיבורים, אבל אני אדבר על גיבור ביחיד, כי כך יותר פשוט וכך גם עדיף להתחיל. אחרי … המשך קריאת הפוסט כל העולם הוא במה, וכל הגברים והנשים רק שחקנים (פרק ח')

בואו ניכנס לדמות – הגיבור (פרק ז')

בס"ד יש אנשים שמתחברים לסיפור דרך קונספט. אני לרוב כזה. אבל רוב האנשים, מתחברים לסיפור דרך דמות. האמת? הקונספט גורם לי להתחיל, והדמות לוקחת אותי - כמו את כולנו - למסע הזה שנקרא סיפור, וגורמת לנו להתאהב, או לשנוא, או כל רגש חזק, שבעצם אומר - אכפת לנו. הדמות חווה עבורנו את העלילה, עוברת שינויים, … המשך קריאת הפוסט בואו ניכנס לדמות – הגיבור (פרק ז')

מה זה סיפור? (פרק ו')

בס"ד מעשה שהיה, כך היה: אדם קם בבוקר, צחצח שיניים, הרתיח מים בקומקום, המתין ליד הכיור בחוסר סבלנות עד שירתחו המים, ובינתיים הציב כוס, הכניס לתוכה כפית של קפה שחור, ושתי כפיות סוכר. הוא ערבב את האבקה וכשהמים רתחו, הוא הוציא את הקומקום מתושבתו ומזג מים עד כמעט לראש הכוס. הוא הניח את הקומקום בחזרה, … המשך קריאת הפוסט מה זה סיפור? (פרק ו')

מה הרעיון? (פרק ה')

בס"ד במפגשים שלי עם עוד כותבים מתחילים, אחת השאלות הנפוצות היא "מאיפה לעזאזל אתה מביא את כל הרעיונות האלה?". קורט וונגוט, מהגדולים שבסופרים היה מספר על חנות הרעיונות בסקנאקטיקי, אליה היה נכנס כל פעם שהיה צריך רעיון חדש. נשמע מגוחך, נכון? אבל עד היום לא שמעתי תשובה טובה מזאת. הלוואי שבכל פיצוציה היה מדף עם … המשך קריאת הפוסט מה הרעיון? (פרק ה')

תגידי, את באה לפה לעיתים קרובות? (פרק ד')

בס"ד אני מודה. אני לא יכול לתת לכם אף עיצה באיך להתחיל עם נשים. אף פעם לא התברכתי בכאריזמה או בביטחון העצמי הנדרשים. אבל אני מרשה לעצמי לדבר אתכם כאן, על שאלה לא פחות חשובה, עבור אלה שרוצים להתחיל לכתוב באופן "רציני", אבל תוהים איך. בצעירותי, החלטתי לכתוב סיפור. ישבתי מול המחברת הפתוחה (אני כבר … המשך קריאת הפוסט תגידי, את באה לפה לעיתים קרובות? (פרק ד')