בס"ד
שודר לראשונה: 14 למאי, 2005
תסריט: פול קורנל
במאי: ג'ו אייהרן
תקציר הפרק:
הדוקטור לוקח את רוז ליום שבו אביה פיט מת, כדי שלא ימות לבד. עם הגעתם ללונדון ב-1987, הם עדים לתאונה, אך רוז לא מסוגלת ללכת לנחם את פיט. היא מבקשת מהדוקטור לנסות שוב, וכשהוא נענה לה, רוז פתאום בורחת ודוחפת את פיט הצידה, ומצילה את חייו.
הגרסאות הצעירות של הדוקטור ורוז נעלמות. הדוקטור ורוז מתווכחים על מעשיה, כשהדוקטור נוזף ברוז על כך שהוא עלול לפגוע בקו הזמן. רוז מחליטה ללכת עם פיט לחתונה של חברו, בעוד הדוקטור חוזר לטארדיס רק כדי לגלות שעכשיו מדובר במעטפת ריקה. חיות מעופפות מוזרות בשם Reapers מופיעות ומתחילות "לצרוך" אנשים.
רוז ופיט נוסעים יחד לחתונה, והמכונית שנועדה להרוג את פיט מופיעה וכמעט מתנגשת במכונית שלהם. Reaper תוקף את אורחי החתונה, כולל אמה של רוז, ג'קי ורוז התינוקת. הדוקטור רץ לכנסייה ומכוון את כולם פנימה, ומציין שגיל הכנסייה יגן עליהם מפני "הקוצרים". הדוקטור מסביר לרוז ש"הזמן נפגע", והקוצרים באו "לעקר את הפצע". כשהוא מרגיש שמפתח הטארדיס שלו עדיין חם, הדוקטור ממקם אותו באמצע הכנסייה והטארדיס מתחיל לאט לאט להתממש סביבו.
פיט מבין שרוז היא הבת שלו ושל ג'קי, וכשרוז לא מצליחה לענות על שאלות על כמה הוא היה אבא טוב, פיט מבין שהוא נועד למות. ג'קי חושבת שרוז היא בתו של פיט עם אישה אחרת. פיט מוסר את רוז התינוקת לרוז הבוגרת בהתקף של תסכול, יוצר פרדוקס, וקוצר נכנס לכנסייה. הדוקטור, מכריז שהוא הדבר העתיק ביותר בכנסייה, מציע את עצמו לקוצר, שמכלה אותו ונעלם. מפתח הטארדיס מתקרר ונופל על הקרקע.
כשהבין שהוא חייב למות כדי לשחזר את ציר הזמן, פיט רץ מול המכונית שנועדה במקור להרוג אותו (הרכב המשיך להופיע ולהיעלם על הכביש ממש מחוץ לכנסייה). פיט נפגע מהמכונית ונפצע אנושות, מתקן את ציר הזמן, וקורבנות ה-Reapers כולל הדוקטור מופיעים שוב. הדוקטור שולח את רוז להיות עם פיט, והיא מחזיקה את ידו עד שהוא מת.
דמויות מרכזיות:
את. פיט טיילר, משחק שון דינגוול
קמיל קודורי הנהדרת, חוזרת בתפקיד ג'קי טיילר
והאוייב השבועי, "הקוצרים" \ The Reapers
יצורים בעלי כנפיים, שנוצרו בהשראת מלאך המוות. אין תמונה, מפאת זכויות יוצרים.
החוזקות של הפרק:
- בפעם הראשונה בסדרה החדשה, רוז והדוקטור מתמודדים עם נושא הפרדוקס הפרטי. השאלה שנשאלת היא כמובן, מה קורה אם מישהו חוזר לעבר ומציל את אביו שמת. התרגיל הזה סיפק לנו כמה דברים:
- הזדמנות להראות עד כמה רחוק ילך הדוקטור למען רוז
- באופן פרדוקסאלי, איזה קונפליקט זה עשוי ליצור בינו לבינה
- נותן לקוראים הזדמנות להציץ לעבר של רוז, ורקע משפחתי עמוק יותר
- נותן לפיט, שהיה אבא פחות ממושלם, בלשון המעטה, הזדמנות לקחת אחריות ולהיות האבא שמגיע לרוז
- נותן לרוז עצמה הזדמנות לחוות אבהות אמיתית
- משחק מצויין של כל הדמויות המרכזיות. מוטיבציה לכל אחת מהן וקונפליקט בלתי פוסק.
החלקים הפחות חזקים:
באמת שאני מתקשה למצוא חולשות לפרק הזה.
מה למדנו מהפרק:
קיבלנו שיעור באבהות ואחריות הורית.
ראינו שפרדוקס יכול לייצר אסון.
למדנו שג'קי סיפרה לרוז "מעשיות" על אביה, כדי שתגדל במחשבה שהיא אהובה. ולמדנו על האופי של הוריה.
אחרי הצפיה בזמן אמת, דעתי היתה:
גם בזמן אמת, וגם בצפיה עשירית אולי, אני חושב שמדובר באחד מהפרקים הטובים ביותר בסדרה.
ה MVP של הפרק:
שון דינגוול נותן לנו קצת קומדיה, הרבה דרמה, ובעיקר אמינות. ברור שזה אבא של רוז, וברור שהוא עבר את השינוי שהוא עבר במהלך הפרק. האם נראה אותו שוב?…
גיל שלו 