דו"ח מצב הטיוטה

בס"ד

אתם זוכרים שאי פעם, בסביבות יולי, דיווחתי על סיום הטיוטה הראשונה? ובכן, אחרי שנתתי לה לשבת ולהצטנן מעט בדיסק הקשיח, הגיע הזמן לחזור  אליה, ולהתחיל בתהליך הכתיבה מחדש. עכשיו, במרחק זמן מספיק, אני חוזר אל הטיוטה הזו והרשו לי להתבטא בצורה ישירה – מדובר בטקסט רע. רע מאוד. גרוע. אני לא סתם פורק תסכול ברשת, ולא זקוק לחיזוקים. אני יוצא מתוך הסתכלות כנה על חומר הגלם.

כאמור, התהליך הרגיל שלי הוא, לעבור על טיוטה שוב ושוב, ובכל פעם עם דגש אל אלמנט כזה או אחר, עד שאגיע לטיוטה שראויה לקריאה של העורכת. פעם זה מבנה של הסצנות, ופעם זה הדיאלוג. פעם זה עם דגש על הדמויות, ומה עושה אותן שונות זו מזו ופעם זה לוודא שאין חורים בעלילה, או שאלות בלתי פתורות. הפעם, אני מתכוון לעבוד מעט אחרת, וזה מפני שזו לא הפעם הראשונה. הפעם, אני מתכנן גישה קצת יותר מהפכנית – אני מתכוון ממש לכתוב את הרומן מחדש.

לא כל מילה, או כל פסקה. יש חומר טוב שם, בינות לברברת. אבל בהחלט התהליך הפעם יהיה יותר הוליסטי. אני יודע מה העלילה, ויודע מיהן הדמויות. אני יודע מה הן רוצות, ומה המכשולים העיקריים שיעמדו בדרכן. ויש לי עכשיו טיוטה של כמאתיים עמודים, שתהווה עבורי יופי של תכנית. ביודעי מה התכוונתי להשיג בכל סצנה, ובהתחשב שהטעויות הרבות שעשיתי יהיו לנגד עיני, אני הולך לכתוב את כולן מההתחלה, והפעם תוך כדי הקפדה יתרה.

אם במהלך כתיבת טיוטה #1 אני סלחן עם עצמי (זו הדרך היחידה שאגיע לסוף), הרי שכתיבת הטיוטה הבאה תהיה איטית יותר, והשיפוטיות שאפעיל במהלך כתיבתה תהיה הרבה יותר משמעותית. זה השלב שבו אתעכב אחרי כל משפט, ואתהה אם הוא משיג מטרה כלשהי, או שצריך ללחוץ על ה Backspace עד שיעלם מהקובץ. השלב שבו הדיאלוג שיצא באופן טבעי במהלך הטיוטה הראשונה, יצטרך לעמוד במבחנים קשים יותר. שוב, האם הוא מקדם את העלילה? מגלה לנו משהו על הדמויות? האם זה משהו שהדמויות אכן היו אומרות? והאם כך הן היו אומרות את זה? האם הסצנות, כל אחת ואחת, נחוצות? האם הן משיגות את המטרה שלהן? ובכל פעם שהתשובה היא לא, שם קורה התהליך של הכתיבה מחדש.

כאמור, מרפרוף ראשוני במה שכתבתי, יהיו הרבה מקומות בהן כך יהיה. יש הרבה מאוד מה לתקן, וכפי שהבטחתי בפוסט המקורי, אני מתכוון להינות מהתהליך. איך? ראשית, כאן מתחיל לצאת הסיפור במלוא כוחו. אני עובר מלהעביר כמה התרחשויות – מעניינות ככל שיהיו – ללספר סיפור אמיתי, על אנשים אמיתיים, ובצורה שתיתן סיבות לקורא לצאת עם הגיבור שלנו למסע. שנית, אני מתכוון לייצר לעצמי מנגנון מתגמל. מעיין פרסים על כנות ואומץ. אולי בעתיד אשתף במה בחרתי לעשות.