בס"ד
גם מי שמימיו לא ביקר בבית הכנסת מכיר את השורה הזו, ויודע אפילו את ניגונה. הרבה אנשים מגיעים ביום הכיפורים לתפילה זו או אחרת, לכל הפחות כדי "לתת צ'אנס". לך תדע, אם זה לא יעזור, זה לבטח לא יזיק. אם הקב"ה אכן קיים אז שווה לי להשקיע יום בשנה. הרי בכל השנה נהגתי על פי רצוני בלבד, ורוב הסיכויים שהמריתי את פיו. רבים אחרים, כולל כאלה שמגדירים עצמם דתיים, מגיעים גם ביום כיפור ונמצאים תחת אותה הרגשה. חטאנו לפניך, עכשיו נבוא להתפלל לרחמיך הרבים.
אני מביט על הדברים אחרת ואנא, אל תקחו את הדברים הבאים כעובדה, או דעת תורה. ההבנה הזו היא פרטית שלי, על סמך מה שלמדתי, ואשמח לשמוע דעות אחרות.
כשאני קורא "חטאנו לפניך", אני מתייחס אל זה ממש כך. הנה אנחנו מתנהלים בעולם שבהשגחתך, ומחטיאים את המטרה לשמה אנחנו כאן. אנחנו גונבים, רוצחים, משקרים, נואפים, נושאים את שמך לשווא. אנחנו מתנהלים לפי הרצון שלנו להיטיב עם עצמנו, ומעיזים גם להפוך את התורה קרדום לחפור בה, ומצדיקים את פעולותינו. אנחנו לא מתייחסים אחד אל השני בכבוד הראוי למי שנוצר בצלמך, מלבינים פני הורינו, מזניחים את זקנינו ומה לא?
כפי שאני מבין, כוונת צמד המילים אינה "המרינו את פיך" כפי שחייל יסרב לפקודת מפקדו. החטא, אין פירושו סירוב פקודה. פשטו כמשמעו – הקב"ה צייר לנו מטרה, תכלית. הוא אומר לנו "לכו בדרך הזאת, אם תרצו להגיע אליה", וכשאנחנו פועלים אחרת, אנחנו מחטיאים את המטרה.
לכן, כשאני מתפלל ביום הכיפורים, אני מתוודה. לאורך השנה איבדתי את הדרך. סטיתי מהמסלול, ואני מבקש לחזור.
ומה עם "רחם עלינו"? אם אנחנו לא מסרבים פקודה, ואם אנחנו לא מתמקדים ב"שכר ועונש" על דרך הפשט, אז מדוע אנחנו זקוקים לרחמיו?
לעניות דעתי, וכך אני מתכוון בתפילותי, הדבר דומה לילד שמתקשר אל אבא שיעזור לו בכיוונים. אנחנו צריכים לעבוד קשה, על מנת להגיע ליעד. ואנחנו צריכים ללמוד להתאמץ בעבור זה. אבל אנחנו לא יכולים לעשות את זה לבד. אין לנו ברירה אלא להתקשר עם הקב"ה ולבקש ממנו עזרה. רחם עלינו. עזור לנו למצוא שוב את הדרך. אנחנו רוצים ומתאמצים, ומה שאנחנו מבקשים זה דחיפה בכיוון הנכון. רחמים.
על חטאים שחטאתי בפני מי מכם, ועל כל דבר שעשיתי במזיד, בהיסח הדעת, או בתם לב אני מבקש את מחילתכם. ומהקב"ה אני מבקש "רחם עלינו.".
גמר חתימה טובה
גיל שלו 