בס"ד טוב. בשעה טובה ומוצלחת, אנחנו מתחילים לסכם סדרה. האם דיברנו על כל הנושאים? לא. האם על כל הנושאים עליהם דיברנו, אמרנו את כל מה שיש לומר? רחוק מזה. ובכל זאת, בסוף הפרק הנוכחי, אני מאמין שיהיה לנו מספיק חומר, כדי להתחיל לעבוד בביטחון מלא. ראשית, אנחנו מכירים יותר מושגים, ואלמנטים שביחד מרכיבים סיפור. שנית, … המשך קריאת הפוסט קול, נראטיב, נקודת מבט – (פרק יג')
בס"ד התובנה שהכי סידרה לי את הראש בנוגע לכתיבה (מיד אחרי שפוצצה לי אותו) היתה שכשניגשים לסצינה, צריך לעשות את זה בשני ראשים. התובנה שהכי סידרה לי את הראש מבחינת תפישת החיים האמונית שלי (אחרי שפוצצה לי אותו) היתה "סוף מעשה במחשבה תחילה." והדברים קשורים. הרשו לי דקותיים לדבר פנימיות התורה. לא ניסיון להחזיר בתשובה, … המשך קריאת הפוסט תנו לזה להיכנס לכם לראש. אבל לאיזה מהם?… (פרק יב')
בס"ד קיר מורכב בדרך כלל מלבנים. כשהן מסודרות באופן אסתטי, מחוברות בחוכמה, ואולי עטופות בטיט וצבע, אנחנו נהנים מקיר יציב, יעיל ואפילו מענג מבחינה עיצובית. אנחנו יושבים בחדר, מוגנים מהרוחות, או מקרני השמש החזקות, ואולי קוראים רומן טוב. הרומן הזה, מורכב אף הוא מלבנים. ללבנים האלה קוראים סצינות. חלק מכם ישאל (ואולי בצדק) - למה … המשך קריאת הפוסט מה את עושים? סצינה (פרק יא')
בס"ד ג'וזף קמפבל הוציא את הספר שכותרתו ככותרת הטור, בשנת 1949. הספר נקרא ונלמד בהרבה (אם לא בכל) בתי הספר לכתיבה, ומעבר לכך. הוא משמש כמקור לתובנות מעניינות מאוד בכל הקשור לנפש האדם. תוך מבט על המיתוסים הגדולים והפופולאריים ביותר, ובהסתמך על הגותו של קארל יונג, קמבפל פרסם את הרעיונות הקרואים מונומיתוס (שבקצרה מתאר את כל … המשך קריאת הפוסט הגיבור בעל אלף הפנים (פרק י')
בס"ד מהו סיפור, אם לא מסע? אנחנו פוגשים את הגיבור שלנו מוקדם, ומתחילים לעבור איתו חוויות לאורך דפי הספר. רואים אותו משתנה לנגד עינינו, מעודדים ומתרגשים. חוויית הקריאה היא מסע של גילוי, לעיתים לימוד, ובשאיפה הנאה. בין אם אנחנו במחנה ה"זורמים" או ה"מתכננים" (ראו פוסט נפרד בנושא), בסופו של התהליך, הסיפור המצויין שלנו ינוע לאורך … המשך קריאת הפוסט הגיע הזמן לצאת למסע. בעצם לשניים! (פרק ט')
בס"ד כשאנחנו חושבים על סיפור, לרוב נחשוב על מי ישתתף בו. הרעיון יכול להתחיל במאורע, או בשאלה, או משהו אחר, ובסופו של דבר הכל יתרכז סביב הדמות הראשית. אני מסייג פה, שמשהו שהפך די פופולארי הוא סיפור עם כמה גיבורים, אבל אני אדבר על גיבור ביחיד, כי כך יותר פשוט וכך גם עדיף להתחיל. אחרי … המשך קריאת הפוסט כל העולם הוא במה, וכל הגברים והנשים רק שחקנים (פרק ח')
בס"ד הסיסמא של הסדרה האלמותית "סיינפלד" היתה - "זו סדרה על כלום". והיא היתה כזו. על כלום ועל כל דבר. על הקיום האנושי בניו יורק של שנות התשעים. על נציגים מוקצנים, של חלק לא קטן מאיתנו. זה גם היה הקסם שלה (זה וחוש ההומור של לארי דיוויד וג'רי סיינפלד). כתבתי סדרה שלמה על סדרות, ואתם … המשך קריאת הפוסט לא סדרה על כלום
בס"ד יש אנשים שמתחברים לסיפור דרך קונספט. אני לרוב כזה. אבל רוב האנשים, מתחברים לסיפור דרך דמות. האמת? הקונספט גורם לי להתחיל, והדמות לוקחת אותי - כמו את כולנו - למסע הזה שנקרא סיפור, וגורמת לנו להתאהב, או לשנוא, או כל רגש חזק, שבעצם אומר - אכפת לנו. הדמות חווה עבורנו את העלילה, עוברת שינויים, … המשך קריאת הפוסט בואו ניכנס לדמות – הגיבור (פרק ז')
בס"ד מעשה שהיה, כך היה: אדם קם בבוקר, צחצח שיניים, הרתיח מים בקומקום, המתין ליד הכיור בחוסר סבלנות עד שירתחו המים, ובינתיים הציב כוס, הכניס לתוכה כפית של קפה שחור, ושתי כפיות סוכר. הוא ערבב את האבקה וכשהמים רתחו, הוא הוציא את הקומקום מתושבתו ומזג מים עד כמעט לראש הכוס. הוא הניח את הקומקום בחזרה, … המשך קריאת הפוסט מה זה סיפור? (פרק ו')
בס"ד כשניגשים לכתיבה בפעם הראשונה, או אחרי תקופה של הפוגה, או כשנתקלים בשטות שנקראת "מחסום כתיבה", אחת ההמלצות הכי טובות שאני מכיר היא לעשות כמה תרגילי כתיבה. יש תרגילים רבים עם מטרות שונות, אבל המשותף לכולם הוא שהם גורמים לנו להפעיל את ה"שרירים" הנכונים. בין אם זה שריר שעוזר לנו ליזום רעיונות, או תרגול של … המשך קריאת הפוסט שלושה תרגילי כתיבה
גיל שלו 