בס"ד התובנה שהכי סידרה לי את הראש בנוגע לכתיבה (מיד אחרי שפוצצה לי אותו) היתה שכשניגשים לסצינה, צריך לעשות את זה בשני ראשים. התובנה שהכי סידרה לי את הראש מבחינת תפישת החיים האמונית שלי (אחרי שפוצצה לי אותו) היתה "סוף מעשה במחשבה תחילה." והדברים קשורים. הרשו לי דקותיים לדבר פנימיות התורה. לא ניסיון להחזיר בתשובה, … המשך קריאת הפוסט תנו לזה להיכנס לכם לראש. אבל לאיזה מהם?… (פרק יב')
בס"ד קיר מורכב בדרך כלל מלבנים. כשהן מסודרות באופן אסתטי, מחוברות בחוכמה, ואולי עטופות בטיט וצבע, אנחנו נהנים מקיר יציב, יעיל ואפילו מענג מבחינה עיצובית. אנחנו יושבים בחדר, מוגנים מהרוחות, או מקרני השמש החזקות, ואולי קוראים רומן טוב. הרומן הזה, מורכב אף הוא מלבנים. ללבנים האלה קוראים סצינות. חלק מכם ישאל (ואולי בצדק) - למה … המשך קריאת הפוסט מה את עושים? סצינה (פרק יא')
בס"ד מעשה שהיה, כך היה: אדם קם בבוקר, צחצח שיניים, הרתיח מים בקומקום, המתין ליד הכיור בחוסר סבלנות עד שירתחו המים, ובינתיים הציב כוס, הכניס לתוכה כפית של קפה שחור, ושתי כפיות סוכר. הוא ערבב את האבקה וכשהמים רתחו, הוא הוציא את הקומקום מתושבתו ומזג מים עד כמעט לראש הכוס. הוא הניח את הקומקום בחזרה, … המשך קריאת הפוסט מה זה סיפור? (פרק ו')
בס"ד הרבה נכתב (כמה אירוני) על זה. אפילו סרטים יצאו בנושא, והרבה סופרים שמתראיינים מדברים על זה. מחסום כתיבה. לרוב, מדברים על הנושא בסוג של יראה, אימה, בואכה רומנטיקה. "מה איתך? איך מתקדם הספר?" "אללי! יש לי מחסום כתיבה! המוזה נטשה אותי, ואני עכשיו מתייסר, שותה את עצמי לדעת, ומתגלגל חסר מעש ברחובות..." מסכן שלי... … המשך קריאת הפוסט הרומנטיקה של התירוץ העתיק ביותר
בס"ד מדי שבוע, אני מדווח על ההתקדמות בכתיבת הרומן החדש, עליו אני עובד במרץ. אני עושה את זה ככה בפרהסיה, כדי לתחזק סוג של מחויבות. יש לי מחויבות כלפי עצמי, וציפיות, אבל אני גם אדם עובד, שעוזר לפרנס משפחה ברוכה. אז כדי לא לוותר לעצמי – כי הכתיבה חשובה לנפש – אני יוצא בהצהרות, שמייצרות … המשך קריאת הפוסט התת מודע ודלת הקסמים: דו"ח מצב
גיל שלו 