בס"ד אי שם ב1989, בתוך בניין משרפה במחנה ההשמדה מאידנק, הסתכסכתי עם הבורא. כעסתי. מה זה כעסתי, רתחתי. הרגשתי תסכול, יאוש, תחושה של נטישה. והייתי שם רק בתור מבקר, אחרי ארבעה עשורים בהם הגהינום הזה לא היה פעיל. הורדתי את הכיפה, ישבתי על בולדר ובכיתי. שוב. בשנים שעברו, לא פעם, כדי להתחזק ולהתחפר בעמדתי הלעומתית, … המשך קריאת הפוסט לא שיעור הסטוריה
בס"ד כשמונה מיליארד אנשים חיים על כדור הארץ, וכנראה מחזיקים לפחות במספר זהה של דיעות (כנראה יותר, כי לשלושה יהודים שנפגשים, תמיד יהיו חמש דיעות). מאז שאל גור המציא לנו את האינטרנט, קיבלנו עוד פלטפורמה, לעמוד עליה ולהפיץ את דעתנו, והפעם בקנה מידה חסר תקדים. במקום ארגז בקבוקי בירה בפינת הרחוב, מול שלושה מחוסרי בית, … המשך קריאת הפוסט אמת, שפה קשה (האם קאנדס אוונס בסדר?)
בס"ד יש לא מעט טיפים וטריקים לכתיבה, ובקרוב אתחיל סדרה בנושא. חלק מהם מפורט יותר מאחרים, ותמיד יש מה להוסיף. אבל ישנן כמה עיצות, שקיבלתי לאורך השנים, שמקורן בציטוטים מובחרים של סופרים מצליחים ומוערכים. בהחלט יש נטיה לדרמה - זה המקצוע - ולעיתים נדמה שחלקם נגועים בהגזמה, או כוללניות שלא תורמת דבר, אבל אני רוצה … המשך קריאת הפוסט הרשו לי לצטט
בס"ד אני מקווה שאני לא הזקן היחיד שמבין את משחק המילים בכותרת... אבל נעזוב את ד"ר התחכמות, וניגש לדוקטור שלשמו התכנסנו כאן. דוקטור הו. הו, כמה התרגשתי לקראתו. כמה ציפיתי לראסל טי דייויס שיחזור ויחזיר עטרה לישנה. אפילו כתבתי סדרה של טורים בנושא: דוקטור הו - ספיישל #1 (תקופות) דוקטור הו - ספיישל #2 (קיצור … המשך קריאת הפוסט בובה! הדוקטור חולה…
שתי מגמות מנוגדות לכאורה מתגלות לנגד עינינו, וביתר שאת בשנה האחרונה. שתיהן נוגעות לצעירים, למבוגרים, וליחסים ביניהם. מצד אחד,מאז ה 7 לאוקטובר, אנחנו מביטים בהשתאות בצעירים הרבים שקצרה היריעה מלתאר את גבורתם. ילדים (וסלחו לי שאני מכנה אותם כך), שעד שמחת תורה נהגנו לכנות "דור הטיקטוק" שכל מה שעניין אותם זה כמה לייקים הם קיבלו … המשך קריאת הפוסט העולם שייך לצעירים?
בס"ד לא הייתי תלמיד מוצלח. הייתי ההוא עם הפוטנציאל הלא ממומש, שמבזבז הזדמנויות ללמוד, להחכים ולהגיע מוכן לחיים הבוגרים. היתה לי מחנכת לקראת סוף התיכון, שהיתה גם מורה לספרות, שזכורה לי בעיקר בשל הנסיונות הכנים שלה, להכניס אותי למסגרת. לא בצעקות, עונשים וכו', אלא בניסיון לרדת לסוף דעתי, ולהבין למה אני מתנהג כפי שהתנהגתי. הצרה … המשך קריאת הפוסט הפחד מהחרות \ משה רבנו, ג'ורג' אורוול, נאציזם והמורה לספרות
בס"ד אז בפעם שעברה, דיברנו על מבט אופטימי על כתיבה, ואמרתי שנחזור לדבר על זה בקרוב, עם כמה הצעות מעשיות. אז הנה לפניכם כמה מהן, לבחינתכן ולבחירתכם. קצת מתיחות לפני הריצה לפעמים אנחנו מתיישבים לכתוב מהר מדי. הכנו לעצמנו את המקום, עם כל מה שאנחנו צריכים, ואפילו זמן יש ברשותינו, ו...עכשיו מה? על המסך מרצד … המשך קריאת הפוסט כמה טיפים וטריקים לכתיבה במבט אופטימי
בס"ד היום אני רוצה לומר לכל מי שעוסק בכתיבה, ובעיקר לאלה שמאוד רוצים, וחוששים - לכו על זה! מה בעצם עוצר אדם שרוצה לכתוב מלעשות את זה? אני מכיר כמה סיבות: אני לא יודע איך הסיפור שלי מאוד אישי ומפחידה אותי החשיפה מי בכלל ירצה לקרוא את זה? (או בשמה האחר: אני לא מספיק טוב) אין … המשך קריאת הפוסט תחשוב טוב – יהיה טוב (מבט אופטימי על כתיבה)
בס"ד באחד הפרקים האחרונים של הפודקאסט של ג'ורדן פיטרסון (קבלו המלצה חמה), התארח ד"ר ניל פרגוסון, לשיחה תחת הכותרת "סוף העולם". השיחה נסובה סביב כמה וכמה רעיונות מעניינים: "סוף העולם" מנקודות מבט חילוניות/דתיות. דת המדעיזם (תודה רבה, ניל פרגוסון). מדע ומוסר. טוטאליטריאניזם - הסכנה הגדולה והממשית מכולן. אבל מה שעניין אותי יותר מכל, היה הרעיון הנוסף … המשך קריאת הפוסט קצר: ניל פרגוסון על הבריחה אל משברים גלובליים
בס"ד אם לא התחבאתם מתחת לאיזה סלע, או שאתם סתם אנשים נורמטיביים, ללא שריטה המתקראת "דוקטור הו", אזי ודאי ששמתם לב שבשלושת השבועות האחרונים שודרו סוף סוף, שלושת הספיישלים של הסדרה לקראת האתחול הבא עלינו לטובה. לקראת שידורם העליתי מספר טורים, וקשקשתי קצת בפייסבוק, בשאיפה שמי מכם אולי אף יצטרף אלינו ה whovians ויצפה בכל … המשך קריאת הפוסט ספיישל הספיישלים לדוקטור #14
גיל שלו 