בס"ד הרבה נכתב (כמה אירוני) על זה. אפילו סרטים יצאו בנושא, והרבה סופרים שמתראיינים מדברים על זה. מחסום כתיבה. לרוב, מדברים על הנושא בסוג של יראה, אימה, בואכה רומנטיקה. "מה איתך? איך מתקדם הספר?" "אללי! יש לי מחסום כתיבה! המוזה נטשה אותי, ואני עכשיו מתייסר, שותה את עצמי לדעת, ומתגלגל חסר מעש ברחובות..." מסכן שלי... … המשך קריאת הפוסט הרומנטיקה של התירוץ העתיק ביותר
בס"ד האמת? שבוע עמוס עבר על עבדכם הנאמן. ועכשיו, לקראת ערב שבת, עוד יש לעמול לקראת השבת. אז זה אומר שהיום, במקום הגיגים מעמיקים, או תרגילים מחשבתיים מתקדמים, תקבלו כמה רשימות מוזיקליות אקראיות. זה בסדר, אתם יכולים אחר כך לתת לי את הגרסאות שלכם. הכל הולך. אתם מכירים את הז'אנר. בוחרים מוזיקאי\ת אחד מלהקה או … המשך קריאת הפוסט רשימות מוזיקליות אקראיות
בס"ד אני מודה. אני לא יכול לתת לכם אף עיצה באיך להתחיל עם נשים. אף פעם לא התברכתי בכאריזמה או בביטחון העצמי הנדרשים. אבל אני מרשה לעצמי לדבר אתכם כאן, על שאלה לא פחות חשובה, עבור אלה שרוצים להתחיל לכתוב באופן "רציני", אבל תוהים איך. בצעירותי, החלטתי לכתוב סיפור. ישבתי מול המחברת הפתוחה (אני כבר … המשך קריאת הפוסט תגידי, את באה לפה לעיתים קרובות? (פרק ד')
בס"ד אחרי שקראתי שוב את הטור האחרון של עצמי, בעוד אני מקשיב למוסיקה, נזכרתי בימים שקראתי את סדרת הספרים המצויינת של טד וויליאמס על בובי דולאר. זכור לי באופן ברור, שבזמן הקריאה, התנגנו לי בראש כמה שירים בסוג של לופ, ויותר מכולם - Hotel California. כל כך חזק היה המוטיב הזה, שהחלטתי לשאול את הסופר … המשך קריאת הפוסט הפלייליסט של: ווינסטון סמית' (1984 \ ג'ורג' אורוול)
בס"ד כשהייתי ילד, הגיבור הספרותי שלי היה כמובן ירון זהבי (לא ערן מהכדורגל). המפקד של חבורת חסמבה, פרי עטו של יגאל מוסינזון. גם חכם, גם יפה, גם אמיץ, גם מושא אהבתה של תמר היפה. וכמובן, על אותו המשקל, הנבל הגדול היה אלימלך זורקין הפושטק. מאז, קראתי עוד ספר או שניים, התאהבתי בלא מעט דמויות, חלקן … המשך קריאת הפוסט הגיבורים והנבלים האהובים עלי
בס"ד אני רוצה להתחיל את הטור הזה בשיר. אחד השירים הכי טובים במוסיקה העברית לדורותיה. אחד השירים, שאין לי ספק שמעוררים מאזינים רבים, להצטרף לשירה, ולמילים המעולות שלו, ומיד אחר כך - לשכוח. הדבר שהכי מפריע לישראלים הוא - לכאורה - "לצאת פראיירים". באופן אירוני, הדבר הכי נכון לגבי ישראלים הוא - אנחנו פראיירים. והעובדה … המשך קריאת הפוסט זו לא הפטריארכיה, זה הפראייררכיה.
בס"ד בסוף 2009, יצאתי להמשך סיבוב עולמי. העבודה לקחה אותי לארה"ב ואחר כך למקסיקו. התפקידים שמילאתי דרשו ממני המון תשומת לב, ובעיקר זמן. היו תקופות לא קצרות, בהן מה שעשיתי היה לישון, לעבוד, לאכול וחוזר חלילה. אני לא מתלונן, שכן אני בחרתי לצאת להרפתקה זו, וכמובן שתוגמלתי לא רע. במהלך התקופה הזו, הרצון ליצור בער … המשך קריאת הפוסט למי יש זמן לזה? (פרק ג')
בס"ד בבית הספר, הכריחו אותי לקרוא ספרים. הכריחו אותי לקרוא את "בעל זבוב" ואת "התפסן בשדה השיפון" לדוגמא. את הראשון אהבתי, ואת השני לא הייתי מסוגל לסיים. הנודניק הזה של סלינג'ר, שמתלונן על כל דבר. אוף... אחרי הצבא הצבתי לעצמי אתגר - לסיים את התפסן, ויהי מה. פתחתי את הספר באימה, התחלתי לקרוא ו... סיימתי … המשך קריאת הפוסט באתי בשביל הכיף
בס"ד ההופעה החיה הראשונה בה הייתי (של מוסיקה פופולארית) היתה גדולה עלי, ולמדתי להעריך אותה רק אחרי שהתבגרתי. היא התקיימה באולם המועצה האיזורית "אשכול". כן כן... לפני שקראו לנו "עוטף" או "חוטף". כשהצרות האלה היו "רק" באצבע הגליל. זה היה 1983 או 1984 והאלבום ששיגע את המדינה - ובצדק - היה "האשה שאיתי" של דיוויד … המשך קריאת הפוסט מפארק אשכול ועד האולימפיקו (10 ההופעות הכי טובות בהן נכחתי)
בס"ד גם לכם יש צפצופים באזניים, שהולכים ומתגברים בעשור האחרון? אני מדבר על רעשים שהתחילו די מזמן, אבל אולי לא הפריעו לרבים מאיתנו להתנהל, ובשנים האחרונות גורמים לנו לתחושות שליליות. אם כן, אני מצטער להודיע לכם - אנחנו תחת מתקפה. לא של חמאס, או חיזבאללה, אלא מתקפה תודעתית. אנחנו כל הזמן נתפשים עם המכנסיים למטה. … המשך קריאת הפוסט לא לאובדן הריבונות
גיל שלו 