בס"ד
שודר לראשונה: 7 למאי, 2005
תסריט: ראסל טי דיוויס
במאי: בריאן גראנט
תקציר הפרק:
הדוקטור, רוז ואדם (זוכרים? מהפרק הקודם?) מגיעים ללוויין 5, תחנת חלל המקיפה את כדור הארץ בשנת 200,000. הדוקטור משיג לאדם ורוז קרדיטים לקניית אוכל בזמן שהוא מסתובב בתחנה. הדוקטור פוגש אישה בשם קאת'יקה, כתבת שאומרת לו שהתחנה היא מגדל שידור ענק המשדר חדשות עבור כל כדור הארץ. קאת'יקה מובילה אותם לחדר שבו היא מתיישבת על כיסא הממוקם במרכז שולחן עגול. הכתבים מחוברים למחשב באמצעות יציאה מיוחדת המותקנת ישירות למוח. הדוקטור מאמין שיש מטרה זדונית לתחנה המעכבת את ההתפתחות האנושית. הוא לומד מקאת'יקה שמעטים נבחרים מוזמנים לקומה 500, שלדעתה הוא הקידום הגבוה ביותר שניתן לזכות בתחנה.
הדוקטור, יחד עם רוז, פורץ למערכות המחשב של התחנה ומתגלה על ידי העורך. העורך מאפשר לדוקטור ולרוז לעלות לקומה 500, כשקאת'יקה עוקבת אחרי זמן קצר. בקומה 500 הדוקטור ורוז מוצאים את העורך שמכוון את השליטה בתחנה באמצעות מספר בני אדם מתים. על התקרה שוכן העורך הראשי, הג'אגרפס, לו מדווח העורך. הדוקטור לומד שהג'אגרפס שולט בחיי האנשים על הפלנטה למטה על ידי מניפולציה של החדשות.
בינתיים, אדם מגלה שהוא יכול לקבל גישה למידע על עתידו של כדור הארץ. מותקנת לו יציאת מידע במוחו ומשתמש בטלפון של רוז כדי להתקשר למשיבון שלו בבית ולהעביר אליו נתונים. הפתח במצחו של אדם גם מאפשר לג'אגרפס להיכנס למוחו. הג'אגרפס לומד על הדוקטור ומתכנן להרוג אותו. הדוקטור, מודע לנוכחותה של קאת'יקה מחוץ לחדר, מעיר בקול רם כיצד שינוי המערכות הסביבתיות יהרוג את הג'אגרפס. קאת'יקה הופכת את מערכת הקרור וגורמת לקומה 500 להתחמם יתר על המידה, והורגת את הג'אגראפס והעורך. כאשר בני האדם על סיפון התחנה ועל פני כדור הארץ מתחילים להתעורר מקהות החושים שבה הם היו, הדוקטור מברך את קאת'יקה ונותן לה תקווה לעתיד. הדוקטור מגלה את הרמאות של אדם ולוקח אותו לביתו על פני כדור הארץ. הדוקטור הורס את המשיבון של אדם ואומר לו שהוא כבר לא רצוי בטארדיס. הדוקטור עוזב עם רוז, בדיוק כשאמו של אדם מגיעה הביתה; היא מפעילה בטעות את הפתח במצח שלו.
דמויות מרכזיות:
את העורך, משחק סיימון פג, המוכר לכם כנראה מ"מת על המתים".

כריסטין אדאמס – קאת'יקה.

אדם מיטשל – ברונו לאנגלי מלווה את הדוקטור ורוז מהפרק הקודם, ונפרד בבושת פנים.

והאוייב השבועי, הג'אגראפס:

החוזקות של הפרק:
- הקונספט העתידני, של שליטה באנושות דרך אמצעי תקשורת, שבעצם הוא לא ממש מדע בדיוני (ויש שיאמרו שזו מציאות), נותן כובד לפרק שיש בו לא מעט מרוח השטות.
- רוז "משחקת את הדוקטור" כדי להרשים את היפיוף שאיתה, אבל ברגע שהוא מגיב בהתעלפות, למראה כדוה"א מהחלל, היא כבר קוראת לו אקס.
- למרות שה"מפלצת" שלנו לא משהו, ה"נציג" שלה – העורך, הוא נבל מצויין.
החלקים הפחות חזקים:
- ניתן לראות שהסט מ 2005…
- הנסיון היה נחמד, אבל הדמויות התומכות, היו קצת חלולות (ואני אומר את זה אפילו מתוך ההבנה שהן תחת סוג של שליטה)
מה למדנו מהפרק:
למדנו בין השורות שרוז מתחילה להתנהג כבר כנוסעת בזמן מנוסה, ונהנית מכל רגע. אנחנו רואים את הדרך שבה הדוקטור והיא מתרגשים לקראת סכנה אפשרית. אנחנו גם מבינים, שמשהו לא בסדר עם העתיד… לא באמת קיבלנו תשובה בסוף הפרק, אז אולי יגיע משהו בהמשך?
אחרי הצפיה בזמן אמת, דעתי היתה:
בזמן הצפייה נהניתי, אבל לא ממש נפלתי מהכיסא. סיימון פג היה נהדר, וקאת'יקה אותו כנ"ל. ההומר עבד, אבל עוד לא ידעתי איך הפרק הזה יהיה משמעותי במבט על העונה כולה. בצפייה מחודשת, אני תמיד נהנה יותר מידיעת העתיד.
ה MVP של הפרק:
סיימון פג גונב את ההצגה, עם משחק קריפי להחריד של העורך החלקלק והפחדן. כשדוקטור הו מביאים שחקן מפורסם ונותנים לו קצת בשר, הוא בדרך כלל מכין לנו תבשיל טוב.