בס"ד
פעם בחודש, בלי נדר, אנסה לשתף סיפור קצר מאוד. מה שנקרא בלעז Flash Fiction. מה זה? כאמור – סיפור קצר מאוד. אין הגדרה נוקשה לעניין, אבל נהוג לשמור אותו מתחת ל 1000 מילים, ולי יש כוונה לשמור את זה מתחת ל 500. deal.
אז, בנוהל – אני חוסך במילים וניגש ישר לסיפור:
@Ontherun0182 3 days ago
שלום לכולם,
את הסרטון העליתי ליוטיוב, כי באותו הרגע הרגשתי שאני חייב לתעד. להעיד שהייתי כאן.
כשנה אחרי, כשסך הצפיות עולה על מיליארד, ושרשור התגובות נראה כמו נחיל נמלים אינסופי, אני מבין שאם היתה משמעות לכל זה, היא מסתכמת ב"בידור להמונים".
אני עובר על התגובות שלכם פעם בחודש בערך, רק כדי לראות אם יש מי שהאמין לסיפור שלי. עדיין לא נמצא. ולמה שתאמינו?
בכל מקרה, רציתי רק לעדכן ששוב התחילו להגיע מכתבים. משום מקום, אני מוצא אותם בתוך הבית, למרות שאני נועל את הדלת והחלונות באופן כמעט דתי. ושוב, כל מה שכתוב בהם – קורה. מה שדחף אותי, כמו שאתם יודעים, היה המכתב שאמר לי לברוח. איך יכולתי להישאר, אחרי שכל נבואה כזו התגשמה? אני מפחד ממה שיהיה כתוב במכתב של מחר? לא אכפת לי אם אקבל את המספרים של הלוטו, או את הטלפון של החתיכה שגרה לידי. עדיף כלום, על המתח הזה.
@Ontherun0182 3 hours ago
אני לא יודע איך לומר את זה. קרה היום משהו… מוזר? מדהים? הזוי? האם הוא בכלל קרה? חציתי את הכביש ונכנסה בי מכונית. קודם כל, זה לא היה במכתב של אתמול, שזה בפני עצמו מוזר, לא?
חוצמיזה, נכנסה בי מכונית! פגיעה ישירה, במהירות.
אני לא יודע איך אני בכלל חי, לא כל שכן ללא כל פגיעה גופנית.
כלומר, הרגשתי את הפגיעה, ואז לא. ואז לרגע עצמתי עיניים, ואני כאן מול המחשב. בחוץ, איפה שנפגעתי, כלום. לא סימנים לתאונה, לא משטרה או אמבלונס. כלום.
@Ontherun0182 11 months ago
טוב, זה השיא.
לזה אתם בכלל לא תאמינו. אחרי התאונה שתקרה בעוד כמעט שנה, התחלתי לפרכס על הרצפה, וכמו המסכן הזה מהספר של וונגוט, מצאתי את עצמי בזמן אחר! רק בציר הפרטי שלי, אבל לאורך כל חיי. אני חושב שאני יודע מי העביר לי את המכתבים…
אבל אני גם יודע למה הייתי צריך לברוח לפני חודש, (או שנה – תלוי מאיזו נקודת זמן אני מסתכל על זה). הוא הולך גם לקבל מכתבים.
ראה הוזהרת!
- אהבתם?
- לא התחברתם?
כתבו לי בתגובות, או ישירות דרך האתר. הרגישו חופשי לשתף וכל הג'אז הזה.
גיל שלו 