בס"ד
שודר לראשונה: 2 לאפריל, 2005
תסריט: מארק גייטיס
במאי: יורוס לין
תקציר הפרק:
הדוקטור מכוון לנאפולי בערב חג המולד, 1860, אבל רוז והוא נוחתים בקרדיף בערב חג המולד, 1869. בבית לוויות סמוך, המנוהל על ידי גבריאל סניד והמשרתת גווינת', גופתה של גברת פיס המנוחה נשלטת ע"י אד כחול. היא הורגת את נכדה מר רדפת' ובורחת מהסלון. גווינת', שהיא מדיום, חשה שהגופה הולכת לראות את צ'רלס דיקנס בתיאטרון סמוך. באמצע ההופעה של דיקנס, האד הכחול עוזב את גברת פיס ומפחיד את הקהל. המהומה מושכת את תשומת לבם של הדוקטור ורוז, שממהרים לחקור. סניד וגווינת' מגיעים ולוכדים את הגופה, כמו גם את רוז, שמתעמתת איתם.
בחדר הלוויות, רוז מתעוררת יחד עם גופותיהם החדשות של גברת פיס ומר רדפת'. הדוקטור ודיקנס מגיעים ופורצים לבית הלוויה בדיוק בזמן כדי להציל את רוז. הדוקטור משכנע את גווינת' לעזור לו לקיים סיאנס כדי לנסות לתקשר עם הגופות. האדים הכחולים ממלאים את החדר ומגלים שהם הג'לת', גזע חייזרים שהיה פעם גופני עד שהם חוסלו ב"מלחמת הזמן". הם מתחננים לדוקטור לפתוח את הקרע הבין יקומי, שעובר בחדר המתים ולאפשר ל"כמה" מהגלת' הניצולים לחצות ליקום שלנו. הדוקטור מציע לגלת' שימוש זמני בגופות עד שיוכל להעביר אותן למקום שבו יוכלו לבנות גופות חדשות, תוך שימוש בגווינת' כגשר כדי לחצות את הקרע.
גווינת' עומדת באמצע קשת ופותחת את הקרע, ומאפשרת לג'לת לחצות. הג'לת' מגלה שיש הרבה יותר מהם מכפי שאמרו קודם לכן, והמניע האמיתי שלהם מתגלה: הם מתכוונים להרוג את החיים כדי לתת לעצמם עוד גופות מארחים ולהשתלט על כדור הארץ. סניד נהרג וגופתו מוחזקת בידי הגלת'. כשהוא מבין שהגלת' מושפעים מהגז, דיקנס מכבה את פנסי הגז ומפעיל את הגז במלואו, ובכך מושך את הגלת' מהגופות. גווינת' שלא יכולה לשלוח את הגלת' חזרה לקרע הבין יקומי, מוציאה קופסת גפרורים, בכוונה להצית את הגז ולחסל את הגלת' בפיצוץ. הדוקטור קובע שגווינת' כבר מתה, ושעל ידי פתיחת הקרע, היא גזרה את גורלה. הדוקטור, רוז ודיקנס בורחים מבית הלוויה רגע לפני שהוא מתפוצץ ונשרף, ולוכד את הגלת' בקרע.
דמויות מרכזיות:
צ'ארלס דיקנס – את דמות הסופר הדגול משחק סיימון קאלו.
גווינית' – איב מיילס. המקסימה שתופיע אחר כך בסדרת הספין-אוף Torchwood.
גבריאל סניד – בעל בית הלוויות הנוירוטי, מגולם ע"י אלן דייויד.
הגלת' – קולה של זואי ת'ורן מדובב את הנבל של השבוע.
החוזקות של הפרק:
- בחירת הפרק. שוב בחירה מצויינת. אחרי פרק ראשון על כדוה"א בהווה, ואחריו פרק בחלל ובעתיד, חוזרים ארצה לעבר. המומנטום נמשך.
- שימוש בדמויות מוכרות. דבר שמחבר צופים, בעיקר כשמדובר בסדרה שדורשת הרבה סלחנות עובדתית, הוא שימוש בדמויות מוכרות, במקרה זה צ'ארלס דיקנס. הדיאלוגים שלו עם הדוקטור, והנסיון שלו להתמודד עם תופעות לא מוכרות, עוזרות לצופה למצוא את הקול שלו במידה מסויימת.
- איב מיילס בהופעה מעולה. מלאת רגש והבעה. הלוואי שתחזור לסדרה (אפילו בתור הדוקטור!)
- קונפליקט – פשוט כיף לראות את מערכת היחסים בין רוז לדוקטור מתפתחת לאורך הפרקים, דרך קונפליקט בין היתר. רוז מייצגת אותנו, בני האנוש, ומשמיעה טיעונים אנושיים מול דרך ראיית העולם של החייזר אותו היא מלווה.
החלקים הפחות חזקים:
- הנבל קצת צפוי הפעם. לא נורא, אבל גם לא מאוד מאיים.
מה למדנו מהפרק:
רוז מתחילה להתמודד עם דילמות אמיתיות, שנוגעות לא רק לחיי האנושות, אלא גם לגורלם של חיים אחרים. אנחנו שומעים על "מלחמת הזמן" בה חוסלו זנים שונים של חייזרים. אנחנו רואים שהדוקטור מגיב לזה, באופן רגשי וזה גורם לו לרחם על הגלת' שמנסים לעשות מניפולציה רגשית, על מנת לפלוש לכדור הארץ. שוב מופיע הביטוי "Bad Wolf". הפעם כאזהרה? מפי גווינית' שרואה אל העתיד של רוז.
אחרי הצפיה בזמן אמת, דעתי היתה:
מאוד נהניתי מהפרק בזמן אמת. התאהבתי בגווינית', הערכתי את רוז יותר מבעבר ונהניתי מהשנינות של הדוקטור ודיקנס.
ה MVP של הפרק:
אני חושב שבין השורות כנראה הבנתם שהמצטיינת של השבוע היא גווינית', בגילומה של איב מיילס.
גיל שלו 