בס"ד
ג'וזף קמפבל הוציא את הספר שכותרתו ככותרת הטור, בשנת 1949. הספר נקרא ונלמד בהרבה (אם לא בכל) בתי הספר לכתיבה, ומעבר לכך. הוא משמש כמקור לתובנות מעניינות מאוד בכל הקשור לנפש האדם. תוך מבט על המיתוסים הגדולים והפופולאריים ביותר, ובהסתמך על הגותו של קארל יונג, קמבפל פרסם את הרעיונות הקרואים מונומיתוס (שבקצרה מתאר את כל אותם המיתוסים, כוריאציות שונות של סיפור אחד), והמושג שלשמו התכנסנו – מסע הגיבור, או כפי שאני מכנה אותו – המסע הפנימי.
בהסתכלות שלי על תהליך הכתיבה, בהתבסס על לימודי והכשרתי, בעיקר ע"י כריסטינה רנאלו, ישנן שתי דרכים לנתח סיפור והן מתכתבות אחת עם השניה. על המסע החיצוני דיברנו בפעם הקודמת, והוא מתאר את העלילה (נקודת הראות של הסופר). המסע הפנימי מתאר את התהליך שעובר הגיבור. תהליך פנימי של שינוי, למידה, התפתחות. ושני הדברים כמובן קשורים, מכיוון שהדמות מגיבה להתרחשויות, ותגובתה מניעה התרחשויות עתידיות. אי אפשר להסתפק רק באחד מהמסעות הללו.
אני רוצה שוב לסייג, מסע הגיבור הוא המלצה (מבוססת מחקר מעמיק) על דרך להביט על סיפור. לא חייבים לעבוד על פיה, אפילו שברוב המקרים סיפור טוב ישב על המסע הזה באופן כזה או אחר, גם ללא כוונת הכותב. מעבר לכך, כדי להבין את מסע הגיבור על בוריו, צריך הרבה יותר מטור אחד אז מומלץ ללכת למקור. אנחנו ננסה לגעת בחלקים ממנו, כדי לקבל מושג באיזה סוג של מסע מדובר.
אז מהו מסע הגיבור?
המסע מורכב מ"תחנות" שהן בעצם שלבים בהתפתחות של הגיבור (ובעצם של כל אדם). לרוב, מפרטים בין 10 ל 17 תחנות כאלה. אני רוצה לדבר על המסע כמעבר ב 9 תחנות (שיכולות להתכתב עם 9 נקודות הציון של המסע החיצוני):
- עולם רגיל (הבית): החיים הרגילים. הרוב צפוי, יציב יחסית, וללא הפתעות גדולות. איזור הנוחות. הרצונות של הגיבור, השפעות של משפחה וסביבה.
- הקריאה (להרפתקאה): התחושה הפנימית שמניעה את הגיבור לעשות שינוי. איזה שינוי? עוד לא ברור. אנחנו נוסיף כאן את הסירוב לקריאה שהוא הפחדים והחולשות של הגיבור ואת המדריך שהיא הופעתה של דמות שעוזרת לגיבור להחליט.
- חציית הסף: זה הזינוק שהגיבור מבצע, אחרי שומרי הסף, שהם כל מיני מגבלות ומכשולים עליהם הגיבור צריך להתגבר, על מנת לצאת למסע אל התת מודע ואל החיפוש אחרי ה"אני האמיתי" שלו. לרוב, אחרי זה יגיע רגע של התבוננות. "מה עכשיו?"
- מבחנים, בעלי ברית ואויבים: סדרה של מפגשים עם בגידות, כשלונות, הפסדים, פניות שגויות. כשלונות שבצידן שיעורים חשובים, בעקבותיהם הגיבור משיל מעליו חלקים מהאני הישן.
- המערה\אובדן האגו: הרגע בו הגיבור הופך לגיבור אמיתי שמוכן להילחם, בעבור יותר מאשר למען עצמו. הגיבור מוכן לניתוק מהעבר, ומסיר מעצמו את מה שהגדיר אותו קודם. זה יכול לקרות רק אחרי שהגיבור נכנס ל"מערה" שהיא סך הפחדים והאתגרים הכי עמוקים שלו.
- האוצר: עכשיו ה"פרס" בהישג יד, או שהוא כבר לא אותו פרס אותו חיפש הגיבור. בכל מקרה, עכשיו הגיבור מעריך באמת את מה שהוא ישיג. אדם מחפש משמעות.
- הבריחה\הצלה: עשויה להידרש בריחה או הצלה, בעזרת מישהו, כדי לחצות שוב את הסף בחזרה הביתה.
- אדון\קדוש מעונה\קרב אחרון: המסע יסתיים, אחרי הקרב האחרון. חי או מת, הגיבור ימלא את תכליתו כאדון של שני העולמות, הרגיל וה"מיוחד".
- החופש לחיות\השיבה הביתה: הגיבור חוזר הביתה, עם החופש לחיות כ"הוא האמיתי".
אז אמרנו הרבה מילים כלליות ויפות. אבל מה זה מסע הגיבור? דבר ת'כלס!
מסע הגיבור הוא תבנית, אותה ניתן לזהות בהמון סיפורים. בכל סיפור, היישום שלה קצת אחר, וזה מה שיפה כאן. אי אפשר, וגם לא כדאי להפוך את זה לספציפי, כי זו מהותה של תבנית.
עוד נקודה חשובה היא, שכמו כל תבנית, כשמבינים אותה – ניתן לצאת ממנה. אבל חשוב לזכור לעשות זאת באחריות. התבנית קיימת כי היא עובדת, ולכן גם כשנשבור אותה, נוודא שהגיבור שלנו כן עובר שינוי. כי אם לא, אז לא עמדנו בהבטחה שלנו ככותבים, לקורא. את זה אנחנו לא רוצים לעשות.
בפעם הבאה, נתחיל לשבור את העלילה לסצינות.
עד אז – אם אתם רוצים לכתוב:
- אתם מוזמנים לכתוב לי כאן בתגובות, או דרך האתר.
- אתם מוזמנים לשתף את הפוסט\והאתר (זה גם לכתוב) עם מכרים שרוצים לכתוב "אבל", או עם כל מי שתרצו.
גיל שלו 