בס"ד
אני יוצא היום למסע (בזמן ובחלל), שמתחיל ב26 למרץ, 2005 וב"ה עדיין לא נגמר. אני מתכוון לחזור ולצפות בפרק של דוקטור הו, פעם בשבוע-שבועיים (בלי נדר), ולכתוב טור שיסכם אותו. כך, מעונה מספר 1 של האתחול ב 2005 וכן הלאה, עד ימינו אלה. מדובר על פרוייקט שיקח בסביבות השנתיים! ואתם מוזמנים להצטרף לחוויה.
אז היכנסו לטארדיס, ובואו ניסע.
___________________
שודר לראשונה: 26 למרץ, 2005
תסריט: ראסל טי דייויס (היוצר הראשי)
במאי: קית' בואק
תקציר הפרק:
השנה היא 2005. רוז טיילר (בילי פייפר) היא בחורה לונדונית צעירה, שגרה עם אמה ועובדת בחנות כלבו במרכז העיר. יש לה חבר בשם מיקי סמית' (נואל קלארק), והכל נראה נורמלי לחלוטין, עד שבסוף יום עבודה, רוז נשלחת למרתף כדי להעביר את ההכנסות מכרטיסי הלוטו לבחור בשם וויליס. בקומת המרתף רוז מותקפת ע"י בובות תצוגה שמשום מה זזות, ושניה לפני שהיא נופלת קורבן לאחת מהן, איש מסתורי (כריסטופר אקלסטון) תופס את ידה ועוזר לה לברוח. בדרך לגג, הוא מציג את עצמו כ"הדוקטור" ואומר לה לברוח.
היא אכן בורחת בדיוק בזמן כדי לחמוק מהפיצוץ אותו גרם הדוקטור. בדרך הביתה, היא זורקת יד פלסטיק שנתלשה מאחת הבובות לפח, אך זו עוקב אחריה. הדוקטור מגיע אליה, אחרי שעקב אחרי היד ופוגש גם את אמא שלה, ג'קי (קמיל קודורי).
רוז ומיקי נוסעים לפגוש "קונספירטור" שעוקב אחרי הדוקטור, והוא מזהיר את רוז ממנו. הוא אומר לה שהיכן שהדוקטור דורך, הוא גורר איתו מוות ואסונות. מיקי שמחכה לרוז באוטו, יוצא לזרוק משהו באשפה, ופח הפלסטיק בולע אותו לכאורה, ומיקי יוצא משם כאיש פלסטיק. הם נוסעים לאכול פיצה, וכשמיקי-פלסטיק מנסה להרוג את רוז, הדוקטור מתערב ושוב מציל אותה.
. רוז רודפת אחרי הדוקטור שנותן לה להבין שהעולם מסתובב סביבו, ומכניס אותה לטארדיס שהיא הכלי בו הוא מטייל בחלל ובזמן (למרות שברגע זה היא מבינה רק את עניין התזוזה במרחב, אחרי שהם עוברים מהשכונה שלה, אל גדות התמזה, ליד הגלגל הענק (העין של לונדון). הם מגלים שכל בובות התצוגה בלונדון נשלטות מרחוק, על ידי ישות שמתחבאת מתחת לגלגל הענק, והדוקטור מחסל אותה בעזרת "אנטי פלסטיק" אחרי שהמשא ומתן שהוא מנסה לנהל נכשל.
כשהרוחות נרגעות, הדוקטור מציע לרוז לטייל איתו בטארדיס לאן שתרצה. היא מסרבת תחילה, חוששת, ומאמינה שעליה להישאר עם מיקי, אבל כשהדוקטור חוזר כמה שניות אחר כך ואומר לה. "סליחה, הזכרתי שזו גם מכונת זמן?" היא מסתובבת ורצה לעברו.
דמויות מרכזיות:
הדוקטור, בגילומו של כריסטופר אקלסטון הנפלא. שחקן דרמטי מאוד מוערך, שעבד עם היוצר הראשי של העונות הראשונות והוזמן לשחק בסדרה.
רוז טיילר, בגילומה של בילי פייפר (בזמנו כוכבת פופ צעירה בתחילתה של קריירת שירה לא מרשימה).
החוזקות של הפרק:
- מתחיל באופן פעיל. הצגתה של רוז טיילר וסביבתה הקרובה היתה תזזיתית, קצבית, בליווי מוזיקלי מרומם. הצופה נכנס מהר לסיפור.
- הקונספט של הסיפור הראשון שנבחר. להתחיל במשהו שמאמץ בחום קצת רוח שטות, הומור שמשולב בתסריט אימה שמבוסס על בובות פלסטיק שרוצות להשתלט על העולם. זו גם קריצה לצופי דוקטור הו הקלאסי, עם נבל שהופיע בסדרה הישנה.
- אין דחיסת אינפורמציה. הפרק הראשון מכבד את הצופה, בכך שהוא מתחיל להניח יסודות עלילתיים ונותן מספיק מידע כדי שנמשיך לעקוב.
- קמיל קודורי המקסימה.
- בחירת שתי הדמויות הראשיות נראית מושלמת.
החלקים הפחות חזקים:
- העלילה עם קצת חורים, ומבוססת על נבל קצת "תלוש". נסלח.
- האפקטים מתאימים ל 2005 ולתקציב, אבל היום יכולים להפריע קצת בעין. נסלח לחלוטין.
- נואל קלארק עדיין לא איתנו. לא תצוגת משחק מדהימה שלו.
מה למדנו מהפרק:
מעבר להיכרות ראשונית עם הדמויות המרכזיות, למדנו שהדוקטור נמצא בלא מעט מקומות בהם מתרחשים אירועים מסוכנים, ושרוז לא מפחדת לקחת סיכון.
הסיפור שלנו מתחיל ממש לפי התבנית של מסע הגיבור. החיים הרגילים של רוז טיילר, שלפתע מופרעים ע"י משהו בלתי צפוי, שגורם לגיבורה שלנו לבדוק מה בדיוק קורה פה. היא פוגשת בסוג של מדריך, מתמודדת עם נסיונות, ומביטה אל פני הרשע, כדי לחזור הביתה קצת שונה. זה המיני קוסמוס של הפרק בתוך הסדרה. רוז נחשפת למשהו על-טבעי, ומחליטה שמעניין אותה לחקור את זה. אנחנו פוגשים נערה תמימה, אבל סקרנית, ואדם (?) מסתורי שמתנהג באופן מוזר מאוד. אנחנו מקבלים את התחושה שמדובר במישהו עם אינטיליגנציה עדיפה, שמתהלך קצת תחת ענן כבד.
ה MVP של הפרק:
למרות הופעה טובה מאוד של אקלסטון, אני נותן את הפרס לבילי פייפר. משחקת כל כך יפה את הבחורה הממוצעת שנקלעת לעלילה מפתיעה וקיצונית. מקסימה, דורשת ומקבלת את תשומת לב הצופה.
אחרי הצפיה בזמן אמת, דעתי היתה:
מאוד נהניתי מההיכרות עם הסדרה, ומיד רציתי להמשיך לפרק הבא. ה"שטותניקיות" שמעורבת בהומור, עם אלמנטים של אימה הבטיחה סדרה מהנה.
גיל שלו 