קולוניזציה, דה-קולוניזציה, או אינפלציה בדיס-אינפורמציה?

בס"ד

לפני שנים רבות, כשעוד השקעתי זמן רב, על ויכוחי סרק ברשת, נקלעתי לויכוח סוער במיוחד שהתפרש על גבי דפים רבים בפורום ספרותי, בנושא – זכות הקיום של ישראל. בהמשך, אתאר כמה שגיאות שעשיתי מבחינה טקטית, אבל אני כותב את השורות האלה, כדי להסביר יותר את השגיאה המרכזית והאסטרטגית.

זוהי התחלה של סוג של פרוייקט, בו אני מתחיל, על מנת לברר עם עצמי את השינויים שעברו עלי מבחינה תודעתית בשנים האחרונות, ואולי , ב"ה תמצאו בזה ערך.

אתחיל בטעות המרכזית שביצעתי. מוכנים? הטעות הבסיסית היתה שהנחתי שיש בסיס לדיון סביב העניין, עם אנשים שאין להם נגיעה בדבר.

מתוך הדיון, עולה בבירור שהם לא באו לנהל דיון בתם לב, ולהיות פתוחים לקבל פרספקטיבה שונה, אלא הגיעו עם תזה, שלא היתה זקוקה לאנטי-תזה ומכאן שלא היה כל סיכוי לסינתזה. לכן, ביטלתי את זמני לשווא, פעם אחת בגין זה, ופעם אחת, מפני שלא הבנתי שאני "נלחם את הקרב הלא נכון."

לפני שניכנס לתיאור ה"קרב" הנכון, בואו ונשטח את הטענות העיקריות של האנטגוניסטים בסיפורנו. אני בטוח ששמעתם את כולם בכל מקום ואתר.

• היהודים כבשו ארץ שהיתה שייכת לעם אחר שנקרא "פלסטינאים"
• במהלך הכיבוש, היהודים גרשו, טבחו, אנסו וביצעו פשעי מלחמה כנגד ה"ילידים"
• ההצדקה היחידה להקמת ישראל היתה השואה, וזה היה בהשפעת היהודים שכידוע "שולטים על העולם"
• הציונות היא גזענות, ומשטר ה"אפרטהייד" של הכובש ראוי לכל גנאי

כשאני מדבר על "הכיבוש" כאן, הכוונה אינה ל"אכיבוש" ב"שטחים", אלא כיבוש הארץ מלחתחילה. ל"כיבוש" השני עוד נגיע בהמשך הפרוייקט.

את מרבית הטיעונים שלהם, הציגו האנטגוניסטים מאנגליה, אוסטרליה ואירלנד בעיקר, בהתבסס על כתביהם של מיטב החוקרים אילן פפה, נועם חומסקי, ושלל טורי עיתון הארץ, כך ש"אפילו אנחנו מודים ש…" מכירים את הטיעון?

ואני, כמו טירון, נפלתי למלכודת האפולוגטיקה, וניהלתי דיון מעמיק, תוך הסתמכות על כתביהם של בן דרור ימיני, שהיה עסוק בעותה העת גם הוא בדיון הזה ואחרים.

אבל יש לי חוב קטן, לפני שנמשיך. הבטחתי לתאר את "הקרב הנכון".

ראו, הויכוח חסר התועלת הזה בוזבז על אזניים ערלות, שכאמור התגוררו במקומות אחרים, ללא כל מה שנקרא באנגלית – Stakes בעניין. מה בדיוק התשלום שהמבקרים שלנו משלמים? כמה עולה להם? האם מי מהם נפגע ממחבל? ספג טיל מימיו? רץ למקלט? מהפשוטות היא, שכל עוד אין לך סוס במירוץ, הכי קל לדבר.

מצד שני, התחוור לי שהבעיה האמיתית היא לא שאנחנו לא מצליחים לשכנע סטודנטים ללימודי מגדר, ו"פעילים חברתיים" בשלט רחוק. הבעיה האמיתית היא, שיש עוד אנשים כאן, בינינו, שעדיין לא הגיעו למסקנה המתבקשת והיא –

שאין כלל מקום לדיון. לישראל יש זכות קיום. נקודה.

יש לנו זכות קיום מכמה טעמים:

• נתחיל בזכות אבות. הקב"ה הבטיח לאברהם את הארץ.
• ישנם גם המון טקסטים עתיקים ולאורך כל ההסטוריה. בין אם מדובר בטקסטים יהודיים, נוצרים או מוסלמים, ובין אם טסקטים ללא נגיעה בדת כלל. וכולם תומכים בזכותנו על הארץ.
• הארכיאולוגיה והרצף ההתיישבותי. בלתי ניתן להכחשה.
• ואחרי כל זה – הקמנו פה מדינה. כן. כמו שארה"ב הקימה על אדמת אמריקה, בריטניה על האי הזה, או צרפת על האכסניה לעת מצוא של גרמניה. פשוט וקל.
• אנחנו לא זקוקים כלל להצדקה של השואה. זו היתה טרגדיה שהאיצה את התהליך להקמת המדינה – באופן נפרד לחלוטין מזכותנו הטבעית כאן.

אין כלל מקום לדיון כלשהו על עצם זכות הקיום שלנו כאן. אפילו אם מסתפקים בסיבה הפשוטה שאנחנו כאן. כל מי שרוצה להתווכח צריך לקבל את התשובה – Deal with it. אני לא מתכוון להתנצל על קיומי.

זו נקודה, שלצערי לא כולנו הפנמנו עדיין, וחבל. כל התיאוריות הפוסט מודרניות, שמתייחסות לכל האנושות כחבורות של מדכאים ומדוכאים, לא רק שהן שגויות ביסודן ומגוכחות להפליא, הן אף מזיקות לאנושות עצמה באופן, שאם לא נתעשת ונוציא אותן מהלקסיקון, טרמינלי. אנחנו לא מדכאים אף אחד, ולא מדוכאים על ידי אף אחד. ונשכיל לעשות אם פשוט נסרב לשחק במשחק המכור הזה. אנחנו לא קולוניאליסטים כי לא היינו מדינה שכבשה "קולוניה". אנחנו אפילו לא עשינו מעשה של "דה-קולוניזציה", כי לא היתה פה מדינה אחרת, ולא עם אחר. הקמנו (כלומר אבותינו הקימו) פה מדינה, וזה הכל.

כשמתחילים להסתכל על העם והמדינה, מתוך הכרת האמת הפשוטה הזו, ניתן להתמודד עם כל שאר השאלות באופן הרבה יותר טוב, ומיטיב. מיטיב איתנו, בראש ובראשונה, ובדיעבד גם עם כל השאר.

מה הכוונה? על כך, בהמשך הפרוייקט.

מסכימים? חולקים? מוזמנים לנהל כאן דיון מכבד בתגובות, או לשלוח לי הודעה ישירות דרך האתר.