כל העולם הוא במה, וכל הגברים והנשים רק שחקנים (פרק ח')

בס"ד

כשאנחנו חושבים על סיפור, לרוב נחשוב על מי ישתתף בו. הרעיון יכול להתחיל במאורע, או בשאלה, או משהו אחר, ובסופו של דבר הכל יתרכז סביב הדמות הראשית. אני מסייג פה, שמשהו שהפך די פופולארי הוא סיפור עם כמה גיבורים, אבל אני אדבר על גיבור ביחיד, כי כך יותר פשוט וכך גם עדיף להתחיל. אחרי שנתרגל גיבור אחד, נוכל להשתעשע ברעיון להכפיל.

דיברנו מעט (מאוד) על הגיבור בפרק הקודם, ונדבר עליו עוד בהמשך. כעת, נדבר קצת על עוד כמה דמויות חשובות. לרוב, ישנה דמות ה"נבל", והיא לא חייבת להיות בכרח "נבל" מרושע, איום ונורא. מה שכן נדרש ממנה הוא להוות גורם שפועל באופן מנוגד לרצון והמטרות של הגיבור. שוב, ישנם סיפורים בהם ה"נבל" אינו אנושי (הטבע, הגיבור עצמו וכו'), אבל ברשותכם נידבק למבנה הקלאסי. ישנם כמה דברים שחשוב לזכור בקשר לדמות הזו.

הנבל צריך להיות חזק לפחות כמו הגיבור אם לא יותר

כל גיבור ראוי, צריך יריב ראוי. אם ההתנגדות לגיבור לא תהיה מספיק חזקה, לא יהיה מה שידחוף אותו לפעול, ללמוד, להשתנות. לכן, בבואנו לכתוב את הדמות הזו, אנחנו צריכים למצב אותה כך שבתחילת הסיפור היא חזקה יותר מהגיבור שלנו, נמצאת בעמדה עדיפה, או בעלת כישורים רבים ממנו וכו'. כך תהיה לגיבור שלנו מוטיבציה, והוא יהיה חייב לעבור מתגובה ליוזמה, מקורבנות לאחריות על גורלו. השינוי יכול להתבטא בהרבה דרכים, אבל אין סיכוי שיקרה, אם הנבל לא מספיק משמעותי.

ההשקעה בדמות הנבל צריכה להיות קרובה לזו שהקדשנו לגיבור

אני לא מדבר כאן על להקדיש לו את אותו מספר שורות, או אפילו לא הכנה של חומר רקע. ההמלצה כאן היא, להקדיש מחשבה למוטיבציה שלו. מה הוא רוצה, ואיך זה מייצר קונפליקט ישיר עם רצונותיו של הגיבור. איך אנחנו מייצרים קונפליקט שמחיר ההפסד בו, עבור הגיבור, יהיה משמעותי מספיק כדי שיהיה לנו אכפת מספיק מגורלו?

לעיתים די לנו בשתי הדמויות הללו. בעיקר בסיפור קצר. אבל לרוב, נרצה להציג עוד דמויות. מה שחשוב הוא שלכל אחת מהן תהיה הצדקה.

כשהתחלתי לכתוב את הרומן הראשון (שלא יצא לאור), הצגתי דמות שהיתה החברה של הגיבור שלי. הם עשו דברים ביחד, דיברו על דברים והיה שם אפילו קצת הומור. מה שלא היה שם זו הצדקה לקיומה. למה היא שם? איך היא מקדמת את העלילה? איך היא תורמת למסעו של הגיבור? בסיפור שלי, כל מה שהיא היתה היה קישוט. קישוטים זה בשביל הסוכה. ברומן, לכל דבר יש סיבה, גם לקישוט.

לכן, לפני שנוסיף דמות, נשאל את עצמנו אם היא ממלאת תפקיד אמיתי בסיפור.

הנה כמה ארכיטיפוסים לחשוב עליהם:

•  הגיבור – דיברנו עליו מעט.
• הצל – זה ה"נבל" שלנו. האופוזיציה.
• מדריך (מנטור) – כשמו כן היא. דמות שעוזרת לגיבור ללמוד ולהתפתח. דוגמאות קלאסיות: גאנדלף ב"שר הטבעות", או אובי וואן קנובי\יודה ב"מלחמת הכוכבים".
• נוכל (Trickster) – למרות שמו, הוא לא צריך להיות "רע", ולא מעט פעמים הוא שותף חזק לגיבור. מדובר על דמות הליצן, נותן ההפוגה הקומית, מחולל צרות, פותר תעלומות. דוגמאות קלאסיות: תום סוייר עצמו הוא כזה, מרי ופיפין מ"שר הטבעות".
• שומר הסף – לרוב מדובר בנקודת המבחן הראשונה בסיפור. דוגמא מצויינת: מורפיאוס ב"מטריקס" הוא גם מדריך\מנטור וגם שומר הסף. חשבו על הסצינה הכי ידועה מהסרט הראשון – הגלולה האדומה או הכחולה.
• המבשר – כשמו כן הוא. הוא מבשר על שינוי גדול, על החלטה חשובה שצריכה להתקבל. דוגמאות קלאסיות: גאנדלף ב"שר הטבעות" מבשר לפרודו שהגיע הזמן לקבל החלטה, לצאת להרפתקאה. האורקל ב"מטריקס" גם היא מתאימה לארכיטיפוס המבשר.
• מחליף הצורה – דמות שמחליפה צורה, בין אם פיזית או ערכית. דוגמאות קלאסיות: גולום מ"שר הטבעות" שמחליף נאמנות, ואישיות. אורסולה המכשפה מ"בת הים הקטנה" משנה ממש את צורתה, ומייצגת דמות שאין לסמוך עליה.

אין כל חובה להשתמש בכולם, ואפשר להציג דמות שמשלבת יותר מאחד, אבל חשוב להדגיש את הגיבור והצל.

מה התפקיד של הדמות בסיפור? מעבר לגיבור, על כל דמות יש חובה לתרום משהו שאי אפשר להשיג בלעדיה, או שהתרומה של הדמות עולה על האלטרנטיבה.

ומהי תרומה? בעיני הצנועות, תרומה מסתכמת בשני דברים עיקריים:

קידום העלילה, דבר ראשון. אם ניתן לקדם את העלילה מבלי להוסיף דמות, נעדיף לעשות זאת כך. עלילת משנה בפורמט ארוך (נובלה, רומן) חשובה, ולרוב תצריך מעורבות של דמות נוספת.

העמקת הקשר בין הקורא לגיבור. לעיתים אנחנו זקוקים לדמות שתחשוף דברים, או תבליט דברים בגיבור שלנו, שאי אפשר להבליט ע"י הגיבור או הנבל.

מה עוד ניתן לומר בנושא דמות? המון. אנחנו לוקחים הפסקה מהנושא, כדי להתחיל לדבר קצת על עלילה.

עד אז – אם אתם רוצים לכתוב:

• אתם מוזמנים לכתוב לי כאן בתגובות, או דרך האתר.
• אתם מוזמנים לשתף את הפוסט\והאתר (זה גם לכתוב) עם מכרים שרוצים לכתוב "אבל", או עם כל מי שתרצו.