בס"ד
בשביעי לאוקטובר, 2023 פרצו לגבולות ישראל אלפי מחבלים וביצעו את הזוועות הכי גדולות מאז השואה. לא ארחיב במילים, כי בדומה לשואה, אין במילים כדי לתאר את המאורעות הללו. האירועים נותחו במהלך שנה שלימה, בכל אולפן אפשרי, ואולי אף תגיע ועדת חקירה כדי לומר לנו "מי נתן את ההוראה".
כל התחקירים, וכל הפרשנויות ששמעתי עד כה, לא באמת הגיעו לשורש העניין, אבל הדבר לא מפתיע. בימינו, לא מחפשים סיבות שורש, אלא רק את מי לשים בכלא, כדי שנוכל לישון בלילה צודקים וחסרי מושג. הכי קרוב לאמת ששמעתי, היתה הטענה שבגלל שהיינו מפולגים ובמריבה, לאורך כל השנה שקדמה לטרגדיה הזו, חמאס מצא את חלון ההזדמנויות לתקוף.
זה נכון מבחינה גיאופוליטית כמובן, אבל זה רחוק מלהיות הסבר מספק, או כזה שניתן להוציא ממנו מסקנות מעשיות. וההוכחה? גם אחרי הקטסטרופה הגדולה בתולדות המדינה, ערוצי התקשורת, והרשתות האנטי חברתיות, מלאו במחלוקות ומריבות מרות. ואיך זה יכול להיות? הרי אומרים שהיהודים חכמים. אם כך, אם כל כך ברורה היתה הסיבה, מדוע אנחנו ממשיכים להתקוטט תחת כל מסך רענן?
הסיבה המרכזית היא שבעיית השורש היא פנימית לחלוטין. חוקי הפורמט פשוטים – כשיש אלימות בתוכנו, תהיה אלימות מבחוץ. כשאנחנו נלחמים בתוכנו, ילחמו בנו מבחוץ. ככה זה עבד תמיד, וככה זה יעבוד תמיד. לא עניין פוליטי כלל ועיקר. זה ממש לא משנה על מה אנחנו נלחמים אחד בשני, ומתנהגים באלימות. האלימות עצמה היא סיבת השורש.
זה חמור בפני עצמו. חמור מאוד. אבל זה עדיין לא הכי חמור.
עדיין צריך להמשיך ולשאול את השאלה החשובה – למה? למה הגענו שוב לאלימות הזו? למה אנחנו חוזרים ונלחמים אחד בשני?
בדרך כלל, מריבה מתחילה כשאדם פוגש את רעהו שפועל באופן שמנוגד לערכים שלו. משקר לו, גונב ממנו, מרביץ לו וכו'. או לכל הפחות, מתרשם שכך רעהו פועל.
מתוך סקרים, תוצאות בחירות, שיחות רבות עם אנשים ועוד, ניתן לומר די בודאות כמה דברים:
- אחוז גבוה מאוד של האוכלוסיה הוא ציוני
- אחוז גבוה מאוד של האוכלוסיה מאמין שלא רק שיש לנו הזכות להתקיים כאן לנצח, אלא שזו חובה מוסרית
- אחוז גבוה באופן קיצוני מאמין שהמדינה צריכה להיות דמוקרטית
- אחוז גבוה מאוד מאמין שזו מדינה יהודית (אני בכוונה לא נכנס לפרשנויות של זה, אלא משאיר זאת כהצהרה)
- אחוז גבוה מאוד של האוכלוסיה מאמין שהכלכלה כאן צריכה להיות מבוססת על שוק חופשי, עם כמה שפחות התערבות ממשלתית, אבל רוצים סוג של רשת ביטחון (ושוב, אני לא נכנס למינונים וניואנסים)
- אחוז גבוה מאוד של האוכלוסיה רוצה בשלום – מי בדרך זו, ומי בדרך שונה
- אחוז גבוה מאוד של האוכלוסיה מאמין בערבות הדדית, כפי שהיא מתבטאת בשירות בצה"ל, עזרה בעת חירום ועוד הרבה דוגמאות נפלאות
ישנם עוד כמה וכמה נושאים, סביבם יש הסכמה מאוד רחבה (גם אם יש הבדלים כאלה ואחרים). אז איך למען ה', אנחנו חיים תחת הרושם שיש בינינו כזו מחלוקת עמוקה? מדוע הטלוויזיה כל הזמן מדווחת לנו כמה אנחנו שונאים אחד את השני? למה כל הטורים בעיתונים מדגישים את "הקרע" בחברה הישראלית? והכי חשוב:
מדוע אנחנו מאמינים לזה?
כשאתם גוללים ברשתות האנטי חברתיות השונות, האם גם אתם שמים לב לכך שהפיד מלא באנשים שאתם לא ממש מכירים, עם פוסטים מעוררי חימה? האם אתם שמים לב שכשאתם נפגשים אחד עם השני ב"חיים עצמם", אתם נוטים להסתדר יפה מאוד אחד עם השני? האם אתם מוצאים את עצמכם שואלים "על מי הם מדברים שם בטלוויזיה?" ומנסים לחשוב מי ממכריכם כזה איום ונורא? האם אתם שמים לב שהדברים הכי קיצוניים ומקוממים נאמרים בעיקר על ידי שתי קבוצות כלליות? "עיתונאים" וטרולים אנונימיים?
אתם ברובכם המכריע אנשים טובים, שאכפת להם מנושאים מרכזיים, ויש לכם דעות מגוונות. אבל שימו לב! בניגוד לדיווחים זרים, אתם מתנהגים באופן הרבה יותר נאות ותרבותי מהדרך בה זה מתואר בתקשורת, ובקרבות הרשת.
הדבר הכי חמור, שהוא שורש הבעיה האמיתי, שמוביל לסיבה בגינה פרצה המלחמה הוא פשוט הנדסה של שסע.
אנחנו הרבה יותר הומוגנים מאשר אנחנו מתארים לעצמנו. וגם בהבדלים בינינו, רובנו המוחלט מסתדרים יפה מאוד. אנחנו יודעים טוב מאוד להרים טונים ולומר "רק לא ביבי" או "רק ביבי", ואחר כך להתגייס ביחד למילואים ולשמור אחד על הגב של השני. אבל אז, אנחנו מדליקים את מסכי הנדסת התודעה, ומספרים לנו שאנחנו לא כאלה. ושאלה שחושבים אחרת מאיתנו הם סוג של מפלצות מסוכנות. וברשת אנחנו נחשפים להתבטאויות קיצוניות מונחות אלגוריתם, ולא לאינספור הודעות הגיוניות ומתורבתות שאותן האלגוריתם מעלים. הפיד שלנו מעלה לנו את כל סרטוני ההסתה מכל צד אפשרי, ומעלים כל דיון עמוק, רציני ומכבד.
התוצאה היא שאנחנו כל הזמן חיים תחת הרושם המוטעה שיש קרע בעם. ההנדסה הזו מניעה אנשים לפעולות, ואחרים לפעולות אחרות, במעגל של היזון חוזר שמעצים את עצמו, עד שבסוף… בסוף אלפי מחבלים של חמאס חודרים לשטחנו ומפגעים בנו.
וזה הכל מתחיל בפנים. השלום מתחיל בתוכי. גם המלחמה.
אם נדע לנטרל את הנדסת התודעה הזו, כפי שידענו לנטרל רבי מחבלים, לא יהיו מחבלים, ולא יהיה דבר בעולם שיאיים עלינו. אני לא מדבר על אחידות דעה. זה לא טוב לאף אחד. אני מדבר על הבנה שיש כאן מקום לריבוי דעות, ושאנחנו ברובנו המוחלט מסכימים על המון דברים, ובכל המחלוקות אנחנו יודעים לטפל – בניגוד מוחלט לדיווחים והקשקושים ברשת.
- מה חושבים? מסכימים? חלוקים?
- איך נתמודד עם הנדסת התודעה הזו?
- מוזמנים לשתף את דעתכם כאן בתגובות, או ישירות דרך האתר
גיל שלו 