בס"ד
יש אנשים שמתחברים לסיפור דרך קונספט. אני לרוב כזה. אבל רוב האנשים, מתחברים לסיפור דרך דמות. האמת? הקונספט גורם לי להתחיל, והדמות לוקחת אותי – כמו את כולנו – למסע הזה שנקרא סיפור, וגורמת לנו להתאהב, או לשנוא, או כל רגש חזק, שבעצם אומר – אכפת לנו.
הדמות חווה עבורנו את העלילה, עוברת שינויים, מקבלת החלטות, ולעיתים אפילו מספרת את הסיפור בעצמה. בין אם הדמות היא המספר, או לא, היא עדיין המרכבה של הסיפור, ובלעדיה… ובכן, נסו לכתוב סיפור בלי דמות. אני לא מכיר כאלה, וקשה לי מאוד לדמיין כזה סיפור. בטח לא סיפור שאוכל להתחבר אליו.
אני חושב שכשידברו עם רובנו על ספר שאהבנו (אפילו סרט שאהבנו – למרות שבכתיבה אין שחקנים), וישאלו למה אהבנו אותו, הרבה מאיתנו נאמר שאחת הסיבות העיקריות היא שהדמות הראשית גרמה לנו הזדהות, או חיבור, או רושם עז.
אי אפשר לכסות את נושא הדמות בטור אחד. קשה מאוד לעשות את זה בסדרה שלמה. מה שאני מקווה להשיג בטור הזה, הוא להתחיל בדיון הזה, להניח כמה יסודות, לעורר תהיות שיכוונו אותנו בכיוון הנכון. הנושא הזה עצום כמו שהוא חשוב.
אני חושב שניתן להסכים על הנחת יסוד ראשונה – הדמויות הן אבן יסוד בלתי ניתנת לפשרה. מסכימים? אם כך, בואו נמשיך לשאלה הבאה שעלינו לשאול את עצמנו, והיא:
למה אנחנו מתחברים לדמות?
ישנם כמה מאפיינים שגורמים לקורא להרגיש אכפתיות לדמות. ברנדון סנדרסון מציע דרך טובה להביט על זה. זו לא הדרך היחידה, ובוודאי לא המאפיינים היחידים שמשפיעים, אבל אני מסכים עם ההערכה שלו, שאלה המרכזיים שבהם.
- יוזמה – אנחנו נוטים לעודד את מי שפועל למען מטרה מסויימת, ופחות אכפת לנו ממי שנמצא רק במצב סביל.
- כישורים – אנחנו מעריכים אנשים מוכשרים, ומכבדים אותם.
- הזדהות – בתוך הכותרת הזו מקופלים הרבה אלמנטים (על חלקם נרחיב מעט) שמגייסים את הקורא לטובת הדמות.
סנדרסון משתמש בסליידרים עבור כל אחד מהמאפיינים האלה, כדי לתאר באופן כללי את הדמות. אני ממליץ לצפות בשיעור שלו על הסליידרים האלה, אבל באופן עקרוני, אפשר לומר שלפחות אחד מהסליידרים האלה צריך להצביע על חוזקה יחסית. דוגמא:
גיבור עם יוזמה מעוטה, כישורים מעוטים, אבל עם הזדהות גבוהה (חמוד, מצחיק, נמצא בצרה וכו') יכול לגייס אותנו, כמו כזה שהיוזמה שלו נמוכה, הכישורים מאוד גבוהים, וההזדהות בינונית. אגב, פרודו באגינס מתאים לראשון, ווולטר ווייט מ"שובר שורות" מתאים לשני.
הדברים האלה נכונים לתחילת הסיפור אבל כמו שמי שהדריכה אותי נהגה לומר:
הגיבור יכול להתחיל כטיפש. אבל אם בסוף הסיפור הוא עדיין טיפש, אז אני טיפשה שקראתי את הסיפור…
רוצה לומר, על הדמות לעבור שינוי. סיפור שלאורכו לא מתרחש כל שינוי בדמות הוא פשוט לא מעניין. תחשבו על החיים שלנו. האם אנחנו בדיוק אותם אנשים שהיינו לפני שנה או שנתיים? או כילדים? או לפני שחווינו משבר מסוג כלשהו? ואם נשב עכשיו, ונספר למישהו על שבוע טיפוסי בחיינו לפרטי פרטים, כמה מהר הוא ירדם? יתרה מכך, בהתחלה כאמור, הדמות גורמת לנו להזדהות או לקום ולעודד אותה. אם הגיבור שלנו לא לומד כלום, לא מתפתח, זו אכזבה גדולה מאוד, ותסכול מצד הקורא.
בתור כותבים, אנחנו מבטיחים לקורא שינוי. אנחנו מבטיחים שהדמות הזו שווה את ההשקעה בה מצד הקורא. ואנחנו מחוייבים לעמוד בהבטחה הזו. ואם כבר הגענו לכותב – אחרי שענינו בקצרה (מאוד בקצרה) על השאלה הקודמת, בתור כותבים, אני חושב שהשאלה המתבקשת היא:
איך הכותב יוצר\בונה את הדמות שגורמת לנו להתחבר?
כותבים שונים מתחילים בדרכים שונות. זו כנראה לא תשובה מספקת, אפילו שהיא נכונה. הרשת מלאה בהצעות, ורבות מהן טובות מאוד לטעמי. אני רוצה להציע שתי חקירות שאנחנו צריכים לבצע, כשאנחנו חושבים על דמות הגיבור (על כולן, אבל בעיקר לגבי הגיבור):
- מה הגיבור רוצה? מה המטרה שלו? הגיבור שלנו חייב לרצות משהו. לא כמו שאני רוצה עכשיו שוקולד, אלא כמו שאני רוצה לכתוב ספרים שיעניינו הרבה קוראים. כמו שקלריס סטארלינג רוצה להיות סוכנת אף בי אי, או כמו שניאו רוצה לדעת מהו המטריקס. משהו צריך להניע את הדמות, אחרת לעולם לא נצא למסע. לא תמיד המטרה שיש לגיבור בתחילת הסיפור תהיה מה שהוא ישיג, ובלא מעט מקרים זה גם מה שיקרה, אבל הרצון חייב להיות קיים בו.
- מי הוא? זו שאלה שהתשובה עליה בנויה משאלון דמות מפורט (קיימות הרבה גרסאות ברשת) – ככל שנכיר את הדמות שלנו, באופן אינטימי ומפורט, כך ייקל עלינו לכתוב אותה. הדמות צריכה להתנהג באופן שמתאים לאופיה, יכולותיה, וסולם הערכים שלה.
כאמור, לא ניתן לכסות את הכל בקצרה, אבל אני מקווה שהנחתי לפניכם מספיק כדי להתחיל לחקור לעומק את הנושא. אנחנו נמשיך לעסוק בנושא הדמות גם בטור הבא, ונידרש אליה לאורך כל הסדרה, אז אל דאגה.
עד אז – אם אתם רוצים לכתוב:
- אתם מוזמנים לכתוב לי כאן בתגובות, או דרך האתר.
- אתם מוזמנים לשתף את הפוסט\והאתר (זה גם לכתוב) עם מכרים שרוצים לכתוב "אבל", או עם כל מי שתרצו.
גיל שלו 