דוקטור הו – ספיישל #3 (Don't Blink!)

בס"ד

שלוש עשרה עונות החל מהאתחול של 2005, 153 פרקים, 18 ספיישלים. הרבה מאוד תוכן טלוויזיוני לבחור מתוכו (ולא נכנס בכלל לתוכן מודפס, אודיו או דיגיטלי), ובכל זאת, אני מתכוון להציג בפניכם את המיטב של דוקטור הו. צריך להדגיש שכל הטוב הזה, הוא בסך הכל הטוב ביותר מתוך שפע של פרקים ורגעים מעולים, שלא יקבלו כאן התייחסות, ולכן האחריות עדיין עליכם לעשות את הדבר הראוי – לצפות בכל הסדרה.

אז איך ניגשים לפרוייקט כזה? עוברים על כל הפרקים ונותנים להם ציון. ואז לוקחים את הטובים ביותר ומדרגים גם אותם, פנימית, עד שיוצאים עם עשרת הגדולים. ואחר כך, בראיה עונתית, בודקים איזו עונה הכילה יותר פרקים עם ציונים גבוהים מאוד, ומשקללים דברים כמו: סיפור מיוחד לעונה, הופעות בלתי נשכחות של דמויות מפתח, ואלמנטים של כתיבה עדיפה. וכך יוצאים עם שלוש הסדרות הטובות ביותר.

מבלי להכביר יותר במילים, הרי לפניכם עשרת הפרקים הטובים ביותר:

10. עונה 9, פרק 8 – "The Zygon Inversion" (נכתב ע"י פיטר הארנס וסטיבן מופאט, שודר לראשונה ב 7 לנובמבר, 2015.)

שיקולי השופטים:

הדוקטור: פיטר קפאלדי נותן פה את הנאום הטוב ביותר בתולדות הסדרה. נאום שיכול לבוא רק מדמות מורכבת ומנוסה כמו הדוקטור, באופן שרק קפאלדי באמת יכול להעביר. עוד לפני כן, גם בפרק הראשון מבין צמד הפרקים על הזייגונים, הוא מספק רגעים קלאסיים של קומדיה, ודרמה ברמה גבוהה.

בנות\ני הלוויה: קלרה אוסוולד, בתגבור של פטרונלה אוסגוד וקייט סטיוארט, מספקים קונפליקט אחר קונפליקט, ועושות יופי של עבודה – ובעיקר ברגעי הסיום.

האוייב: לכאורה – הזייגונים, משני צורה שצורת המקור שלהם דוחה ומפחידה. יש פה המשך מסויים לעלילה קודמת, למרות שהפרק גם עומד בפני עצמו כחלק מסדרה של דוקטור הו, ויש כאן סוג של סגירת מעגל טובה.

 ועוד מילה: זה חלק ב' של שני פרקים, והוא מוצלח יותר מהראשון (שהיה טוב)

9. עונה 7, פרק 13 – "The Name Of The Doctor" (נכתב ע"י סטיבן מופאט, שודר לראשונה ב 18 למאי 2013)

שיקולי השופטים:

הדוקטור: מאט סמית' מקבל תסריט טוב, אוסף שחקני משנה מצויין, וכשנשארים רק עוד שני ספיישלים בכיכובו לפני שיעביר את הטארדיס לקפאלדי, הוא מתחיל להיפרד מאיתנו בהופעה הכי טובה שלו בתפקיד.

בנות\ני הלוויה: קלרה אוסוולד, ריבר סונג, ג'יני ומאדאם ואסטרה פלוס סטראקס, כולם בהופעות משכנעות ונאמנות לדמויותיהן. יש פה תשובה לשאלה שהלכה איתנו לאורך דרכה של קלרה עד כה (מיהי ה"ילדה הבלתי אפשרית"?) ופרדוקסים אינספור, כמיטב המסורת.

האוייב: האוייב בסיפור הזה הוא יחסית משני לעלילה, אבל מדובר באויב מוכר והוא מניע את הדוקטור וחבריו, ובכך עושה את שלו.

ועוד מילה: אנחנו מקבלים הצצה ל"דוקטור המלחמה", דמות מרכזית בספיישל לרגל 50 שנות דוקטור הו.

8. עונה 9, פרקים 1\2 – "The Magician's Apprentice"/"The Witch's Familiar" (נכתבו ע"י סטיבן מופאט, שודרו לראשונה ב19 ו ה 26 לספטמבר 2015)

שיקולי השופטים: 

הדוקטור: קפאלדי שוב מקבל חומר טוב לעבוד איתו, ועושה לימונדה מופלאה. קצת חומר רקע על יריבות אפית, קצת שח מט מילולי מול הנמסיס, קומדיה מתוזמנת ומתוזמרת, וזעם קדוש וטוב.

בנות\ני הלוויה: גם קלרה וגם מיסי (הגלגול הכי טוב של המאסטר), עם קונפליקטים בילט-אין ועם גאגים בלתי פוסקים. שתי השחקניות המצויינות האלה מגיבות אחת לשניה באופן מושלם, ונותנות לרוב את הפאוזות הקומיות שגורמות לשני הפרקים יחד לעבור במהירות, ומאזנות את הדיאלוגים היותר "כבדים" של הדוקטור מול יריבו.

האוייב: ואם כבר מדברים על יריב, דאברוס, ההיטלר והמנגלה של החלל… ה-נמסיס שאחראי על הדאלקים, שנותנים פה הצגה.

ועוד מילה: זו רק הדוגמא הראשונה למקרים בהם בחרתי פרקים כפולים. זה קורה כששניהם ראויים לכך.

7. עונה 6, פרק 4 – "The Doctor's Wife" (נכתב ע"י ניל גיימאן, שודר לראשונה ב14 למאי 2011)

שיקולי השופטים: 

הדוקטור: מאט סמית' פחות מדהים מההופעה הקודמת שלו ברשימה, אבל עדיין נותן יופי של הצגה. הסלאפסטיקאי הכי מוכשר בסדרה, מגיב באופן נהדר לנסיבות הבאמת יוצאות דופן שנגלות לנו בפרק הזה.

בנות\ני הלוויה: מעבר לאיימי פונד ורורי וויליאמס, יש לנו בונוס – סוראנה ג'ונס בתפקיד ה<ספויילר>, מגשימה לדוקטור חלום, ונותנת לצופים חוויה חד פעמית ממש.

האוייב: "הדוד" שאוכל אדוני זמן לארוחת בוקר (או צהריים או ערב) הוא דמות שנותנת לפרק את הקונפליקט שמניע את העלילה, אבל לטעמי הסיפור האמיתי הוא יחסי הדוקטור ואידריס שמתגלה כמשהו בלתי צפוי.

ועוד מילה: ניל פאקינג גיימאן! אחד משני פרקים שהוא תרם (הטוב ביניהם) לסדרה, ומי שמכיר את ספריו יזהה את הגיימאניות של הפרק בנקל.

6. עונה 4, פרקים 8\9 – "Silence In The Library" / "Forest Of The Dead" (נכתב ע"י סטיבן מופאט, שודר לראשונה ב31 למאי ו ה7 ליוני 2008)

שיקולי השופטים: 

הדוקטור: דיוויד טנאנט, אולי באחת ההופעות הכי טובות שלו בפרק שאינו ספיישל. אינטיליגנט, רוטן, צוחק, מתנשא, פוחד, ספק שובר את הקיר הרביעי לרגע.

בנות\ני הלוויה: דונה נובל, בשני הפרקים הכי טובים שלה עד כה. מדגימה מצויין את כל מה שאנחנו אוהבים בדמות הזו, תמימות, חמלה, התנהגות מוחצנת מאוד שנגרמת מחוסר פנימי. נהנית מתסריט שנותן לה יותר מעולם אחד לעבוד בו… ויש לנו מפגש אפי עם ריבר סונג, ו… ספויילרס…

האוייב: יש אוייב חיצוני ויש סוג של אוייב שהוא לא באמת. שניהם פועלים מתוך אינטרסים שפועלים לרעת הדוקטור וחבריו, אבל לא מתוך כוונה רעה. ובכל זאת הסכנה אמיתית, והחידה שצריכה להיפתר גדולה.

ועוד מילה: הקונספט של הפרק מצויין בעיני, ומשאיר אותנו לאורך כמעט כל זמן השידור בציפיה לפיתרון השאלות שעולות כל הזמן.

5. עונה 10, פרקים 10\11 – "World Enough And Time" / "The Doctor Falls" (נכתב ע"י סטיבן מופאט, שודר לראשונה ב 24 לינוי וה 1 ליולי 2017)

שיקולי השופטים: 

הדוקטור: הזדמנות כמעט אחרונה לראות את פיטר קפאלדי. שוב המיקס של רגישות וקהות חושים, הומור (בעיקר סרקאזם), זעם, מחוייבות רגשית ומסירות נפש לאנשים שהוא אוהב.

בנות\ני הלוויה: ביל פוטס ונארדול, מצטרפים אל מיסי בסוג של ניסוי שהופך לטראגדיה. ביל מדגימה את אנושיותה במלוא הדר, משחק מ-ע-ו-ל-ה של פרל מאקי, שמגיבה מצויין לשלל הדמויות סביבה, ומעבירה את שלל הרגשות הנדרשות ממנה באופן מושלם. נארדול מספק הומור כרגיל, ו… ספויילרים. מיסי כהרגלה פשוט משגעת.

האוייב: אני משתדל לשמור על זה חופשי מספויילרים, רק אומר שיש פה שירות לחובבי הסדרה, כשמציגים את המקור לכאורה של אחד האוייבים המרכזיים של הדוקטור, בתוספת בלתי צפויה אך מאוד מוערכת של דמות מהעבר.

ועוד מילה: עוד קונספט מצויין לעלילה, שמייצר את האפשרויות לשחק בזמנים, ולאפשר את העלילה הסבוכה הזו. יופי מופאט.

4. עונה 1, פרקים 9\10 – "The Empty Child" / "The Doctor Dances" (נכתב ע"י סטיבן מופאט, שודר לראשונה ב 21\28 למאי 2005)

שיקולי השופטים: 

הדוקטור: כריסטופר אקלסטון נתן כמה וכמה הצגות בעונתו, אבל זו לטעמי היתה הטובה ביותר. מהרגע שהוא מופיע על המסך, הוא הדוקטור הקלאסי. קצת (אולי הרבה) מתנשא, היחיד שבאמת מבין את גודל השעה, חכם, מצחיק, מלא בסערה. אחד מהשחקנים הדרמטיים היותר טובים שהופיעו בסדרה, והיכולות שלו לנוע באופן משכנע מכעס, לתסכול, לחמלה, לפחד וחזור, ראויות לתשואות.

בנות\ני הלוויה: רוז טיילר הנפלאה (להתרגש) כבר בת לוויה די מנוסה, ומרשה לעצמה יותר עצמאות, והצגתו של קפטן ג'ק הארקנס, כולל פלירטוטים, אינואנדוז, ושאר ירקות. האינטראקציה הפוטנציאלית פה תתממש בפרקים הבאים.

האוייב: לכאורה ילד עם מסיכת אב"כ? מה? אני לא יכול לספר יותר. רק שכמו במקרים הטובים ביותר, מדובר בהפתעה.

ועוד מילה:  כל כך חבל שאקלסטון הסתכסך עם רט"ד… באמת דוקטור נפלא!

3. עונה 3, פרקים 8\9 – "Human Nature" / "The Family Of Blood" (נכתב ע"י פול קורנל, שודר לראשונה ב 26 למאי וה 2 ליולי 2007)

שיקולי השופטים: 

הדוקטור: דיוויד טנאנט בהופעתו הטובה ביותר. הדמות אותו הוא מגלם היא אנושית להפליא, וכבנאדם, טנאנט באמת גדול. רגישות, נאמנות לתפקיד ולתקופה בה הוא נמצא, החל מהבעות הפנים, וכלה בהבעת הרגשות המדוייקת, הכאב והשמחה. פרקי חובה לכל חובב טלוויזיה ודרמה. רק לא להתחיל בפרק הזה!

בנות\ני הלוויה: מרת'ה ג'ונס, מוצאת את עצמה פתאום בתפקיד המבוגר האחראי. מבלי להסגיר את העלילה, מדובר בפרקים שמציבים אותה כמי שאחראית לשלומו של הדוקטור, בהיפוך תפקידים מסויים. מרת'ה נותנת אף היא, את ההופעה הטובה ביותר שלה. בתקופה שלא עוזרת לה כלל להוות גורם אליו יש להתייחס בכלל, ובעמדה נחותה, היא מצליחה לבצע את משימתה (כרגיל) על הצד הטוב ביותר.

האוייב: האוייב פה מניע את תחילת העלילה והרעיון שעומד מאחוריה, ולמרות שהם בסך הכל בסדר, ונותנים לנו דברים לפחד מהם, מעבר לכך, הם משניים מהבחינה הדרמטית. ובכל זאת… בררר…

ועוד מילה: בטופ 3, נמצאים שלושה פרקים מיוחדים, מבחינת מקומו של הדוקטור בסיפור. פה, הדוקטור בבחינת נוכח נפקד, וזה סוד הקסם של הפרק הזה.

2. עונה 3, פרק 10 – "Blink" (נכתב ע"י סטיבן מופאט, שודר לראשונה ב 9 ליוני 2007)

שיקולי השופטים: 

הדוקטור: דיוויד טנאנט מופיע מעט מאוד בפרק הזה, באופן חריג לסדרה שמבוססת על דמותו. כשהוא מופיע, לרוב הוא חוזר על אותן השורות… הביצוע מושלם. אייקוני. מעורר השראה.

בנות\ני הלוויה: באופן רשמי, בת הלוויה של הדוקטור בעונה זו היא מרת'ה ג'ונס, אבל בפרק הזה מדובר בסאלי ספארו הנפלאה (בגילומה של קארי מוליגן), שנקלעת בעל כורחה לעלילה סבוכה, ונאלצת להיות קצת שרלוק הולמס, ולסמוך על מישהו שהיא לא מכירה, ולעקוב אחרי הוראות לא הגיוניות כלל. כל מילה נוספת תייצר ספויילרים.

האוייב: מופאט מציג לנו אוייב חדש. מעבר לכך, אני לא אומר כלום. חכו וראו. רק… לא להתחיל מהפרק הזה בשום פנים ואופן!!!

ועוד מילה:  כן, אני יודע שאצל רבים וטובים, הפרק הזה במקום הראשון. הסכמנו שהכל טוב, ומותר לרבים וטובים גם לטעות. זהו פרק מ—-ע—-ו—-ל—-ה, אבל – מעט מדי דוקטור ומעט מדי מרת'ה מכדי להוות פרק שראוי למקום הראשון כפרק של דוקטור הו.

ובמקום הראשון:

עונה 9, פרק 11 – "Heaven Sent" (נכתב ע"י סטיבן מופאט, שודר לראשונה ב 28 לנובמבר 2015)

הכותב הכי טוב של הסדרה, הדוקטור הכי טוב של הסדרה, בפרק שהוא סיבוב ניצחון של קפאלדי. מופאט יצר תסריט למחזה בהשתתפות שחקן אחד (פחות או יותר), ומי כמו קפאלדי יכול לקחת את הבמה, ובמונולוג אחד, שמשתלב בין מונולוגים אחרים, תוך תנועה בלתי פוסקת, ואווירה מצמררת, נותן…הצגה!

הדוקטור מוצא את עצמו לבד, בסביבה זרה ומפחידה, הוא צריך לפתור תעלומה שדורשת ממנו להתעמת עם הפחדים שלו, תוך שהסביבה ממשיכה להשתנות. אין לו עם מי לדבר, אז הוא מדבר עם עצמו (איתנו), ולראות אותו בפעולה זה מרתק, מהנה ושנון.

לא ארחיב יותר בנושא העלילה והמשתתפים, רק אוסיף שהפרק קושר בין זה שקדם לו, לאלה שאחריו, ומרגיש כמו קשת שנמתחת לאט, ובתוכה חץ שכשישוחרר, ישלח את כל עלילת העונה לקצה.

כל מילה שאוסיף, תגרע. לכן רק אמליץ בחום ל א   ל ה ת ח י ל   ב פ ר ק   ה ז ה!

וואו! סיימנו עם דירוג הפרקים. אזכיר לנו שיש הרבה מאוד פרקים טובים עד מצויינים בסדרה, ואין פטור מאף אחד מהם!

לפניכם שלוש העונות המצטיינות של דוקטור הו לאחר האתחול:

3. עונה מספר 1 (כריסטופר אקלסטון בתפקיד הדוקטור, בילי פייפר בתפקיד רוז טיילר, ראסל ט' דיוויס יוצר ראשי)

שני פרקים עם ציון מושלם, ועוד תשעה עם ציון 4+. הדוקטור השני בטיבו, ורט"ד שאחראי לאתחול, והינו יוצר מחונן בלי קשר. בילי פייפר מושלמת כבת הלוויה שמציגה לנו את הדוקטור מחדש, עלילה שמלווה אותנו לאורך הסדרה כולה, ומתפוצצת ברוב פאר, בפינאלה המצויין.

2. עונה מספר 10 (פיטר קפאלדי בתפקיד הדוקטור, פרל מאקי בתפקיד ביל פוטס, מאט לוקאס בתפקיד נארדול, סטיבן מופאט יוצר ראשי)

הדוקטור המושלם, היוצר הטוב מכולם, בתוספת תוססת בדמות פרל מאקי הנהדרת. 3 פרקים עם ציון מושלם, עוד שניים עם כמעט מושלם, וכל פרקי העונה 4+. מיסי מחזקת אותנו, ונארדול נותן בראש עם הגאגים.

1. עונה מספר 9 (פיטר קפאלדי בתפקיד הדוקטור, ג'נה קולמן בתפקיד קלרה אוסוולד, סטיבן מופאט יוצר ראשי)

שילוב קטלני של מופאט, קפאלדי, ג'נה קולמן ומישל גומז. כל הפרקים 4+, 4 מהם עם ציון מושלם ועוד 2 על סף המושלם. עלילות מצויינות, הופעות של מייסי וויליאמס הנהדרת, הנאום הגדול בתולדות הסדרה. יש לקוות שנגיע לגבהים הללו שוב.

אז מה הלאה?

לפנינו שלושה ספיישלים חדשים, שצפויים לעלות בנובמבר הבא עלינו לברכה. את הדוקטור ישחק דיוויד טנאנט (זכינו, שהקונספט מאפשר להשתגע עם הליהוק הראשי), ולצידו קאת'רין טייט הנפלאה בתפקיד דונה נובל. עוד זכינו, שרגע לפני שהלך לעולם שכולו טוב, גם ברנרד קריבינס ז"ל יופיע שוב בתפקיד ווילפרד מוט הבלתי נשכח. יש שלל ספקולציות לגבי העלילות, ושאר המשתתפים, אבל אנחנו מתייחסים לספיישלים כשמם – מיוחדים.

הספיישלים האלה הגיעו כסוג של אתחול חדש. כמו סדרות אחרות, גם דוקטור הו נפגעה ע"י הקורונה, והיתה תחושה של עצירה, למרות שכן נתנו לנו תוכן. אחרי התקופה של כריס צ'יבנאל, שלא נחשבה למוצלחת מדי, ולרגל חגיגות ה 60 לסדרה וה 100 לבי בי סי, ליהקו את כולם מחדש, החזירו את רט"ד כמומחה לענייני אתחולים, וצרפו את דיסני+ לחגיגה.

הדוקטור הבא (אחרי החגיגה עם טנאנט) הוא שוטי גאטווה שמוכר לרבים מהסדרה "חינוך מיני", ובת הלוויה שלו, רובי סאנדיי (יום ראשון) אותה תגלם מילי גיבסון. את הסדרה ימשיך להנהיג ראסל ט דיוויס, וההתרגשות עולה.

הנה כמה מהציפיות והשאיפות שלי מהעונה המתרגשת עלינו:

• להתחיל, כאילו זו הפעם הראשונה: ממש כפי שרט"ד עשה זאת ב 2005, אני בטוח שידע להתחיל את הסדרה, כאילו מעולם לא היתה הסדרה לפני. הצגה של דמות חדשה ומסתורית, בת לוויה חדשה וסקרנית, שמושכים את עיני הצופים ומוסיפים לאוכלוסיית ה Whovians.
• לקרוץ לבסיס: אני יודע. כרגע ביקשתי אתחול אמיתי, אבל ממש כפי שידע לעשות ב 2005, יש צורך לתת לנו, הצופים הותיקים, סוג של זריקת הרגעה שהסדרה תמשיך לייצג את הדברים על בסיסה היא תמיד עמדה. כל מה שצריך הוא משפט או שניים, סוג של רמז שיקשר את העבר עם העתיד.
• לרדת – ומהר – מ"קופסת הסבון" עליה עלה כריס צ'יבנאל: נא להשאיר את ההטפות למטיפים. אנחנו באים לצפות בדוקטור וחבריו, לא כדי לקבל חינוך מחדש, אלא כדי להינות מחוויות והרפתקאות מצויינות. כן, הסדרה מתכתבת עם חיינו, ויש מקום להערות על הקיום האנושי וכו', אבל בבקשה ראסל, בדרך שאתה יודע לעשות ולא "ישר לפנים". להחזיר את הכיף. הדוקטור החדש הוא האפריקאי הראשון בתפקיד, והוא הומוסקסואל. אנחנו יודעים שהדוקטור עצמו, מעולם לא עשה עניין מענייני צבע, או העדפות מיניות (מספיק לצפות בסדרה הראשונה שלך), אז באמת שאין צורך להפוך אותו לשופר. בדרכו כדמות הדוקטור הוא יכול פשוט להוות דוגמא ראויה לערכים הראויים של התנגדות לגזענות וכל ביטוי של מיזוגניה.
• כן, אנחנו מצפים להמשך השיפור בטכנולוגיה כפי שראינו בעונה האחרונה. עם הצטרפות דיסני+ ומעט יותר כסף להפקה, זו הזדמנות מצויינת לתת לצעירים (שאיכות האפקטים מרכזית בעיניהם) עוד סיבה להישאר מול המסך. גם הזקנים שבינינו לא יתנגדו.

זהו בינתיים, אני חושב שחפרנו מספיק (יותר מדי?). אתם יכולים להיות בטוחים שזו לא תהיה הפעם האחרונה בה נידרש לדיון בסדרת המופת הזו, ועד אז, נשאר רק להיפרד כידידים.

כנסו לטארדיס, סעו קדימה בזמן ל 24 ביוני 2024 וקראו את הטור על העונה החדשה!

יש Whovians בקהל?

חושבים אחרת? רוצים לומר לי את זה?

כתבו לי ממש כאן בתגובות.