ככה עושים טלוויזיה – סדרה על סדרות (פרק ז')

בס"ד

כבר זמן מה שרציתי לכתוב סדרה על סדרות הטלוויזיה האהובות עלי, ועכשיו הגיע הזמן להפסיק לרצות ולהתחיל לכתוב. מבחינתי מדובר בסדרות הטובות שנוצרו אי פעם, ומכיוון שהדבר מורכב, לא אסתפק בטור דירוג בודד אלא בסדרה שתנסה להעמיק (שלא לומר לחפור). סדר הכתיבה יהיה כלפי מעלה, מה שלא אומר שהסדרה הזו רעה, אלא רק שישנן עדיין טובות יותר.

אני מזמין אתכם להצטרף, עם אזהרה ברורה מאליה – ספויילרים!

סמוך על סול \ Better Call Saul

יוצר: וינס גיליגאן \פיטר גולד

עונות: 6

בפברואר 2015 עלה הפרק הראשון בסדרת הספין המעולה של שובר שורות. הפרק האחרון עלה באוגוסט 2022.

מה מיוחד

ישנן הרבה סדרות משנה, התפצלויות וכו', אבל אני לא זוכר ספין אוף שמתרחש גם לפני, וגם אחרי ההתרחשויות של סדרת האם, ומוקדשת בו לשתי התקופות השקעה גדולה כל כך. החל מבחינת הכתיבה – תוך שמירה על עקביות, והתכתבות אותנטית עם מה שהצופה כבר ראה, וכלה בבחינה הויזואלית והתמתית (אם זו מילה בעברית…). בחלקיק שניה, אנחנו יודעים באיזו תקופה מתרחשת כל סצינה, מבלי להתבלבל או לאבד את ההקשר. גיליגאן לרוב מצליח לתת לנו מספיק מידע, ומצד שני להניח לנו – על סמך היכרותנו המוקדמת עם גיבור הסדרה, ואלה שהיו סביבו בסדרת המקור – להשלים את החסר. אותה ההיכרות המוקדמת גם גורמת לנו כצופים, לשבת על קצה הכיסא בהתרגשות ובציפיה, ולאורך כל הסדרה (ובטח בעונות הראשונות) שאינה קלילה, להישאר עם ג'ימי וחבר מרעיו.

שחקנים מובילים

את הקאסט הנפלא, מוביל כמובן בוב אודנקירק שהצית את הדמיון בשובר שורות, ופשוט הדהים בסמוך על סול. לצידו, ריאה סיהורן בתור קים ווקסלר, מייקל מקין כצ'ארלס מקגיל, אחיו של ג'ימי, פטריק פביאן כריצ'רד המלין, ועם הזמן הצטרפו אלינו ג'ונת'ן באנקס האהוב והטוב כמייק ארמנטראוט, ג'יאנקרלו אספוזיטו המעלף כגוסטאבו פרינג, ומייקל מאנדו הנהדר בתפקיד נאצ'ו וארגה. הופעות נוספות נרשמו למארק מרגוליס הלא הוא הקטור סלמאנקה, וכמובן טוני דאלטון כלאלו סלמאנקה.

פיתוח דמויות

• ג'ימי מקגיל\סול גודמן\ג'ין טאקביק – הלא הסדרה הזו נוצרה, במיוחד כדי לספר לנו איך הפך ג'ימי לסול, ומה קרה לסול אחרי שהתקשר כדי לברר בקשר למסנן האבק של הובר וכו'. ג'ימי מקגיל מתחיל את דרכו כנוכל קטן לשעבר, שעובד בחדר הדואר בחברה של אחיו, עורך הדין המוערץ, וחולם על קריירה משלו בעריכת דין. המסלול של ג'ימי מתחיל ביחסי האהבה-שנאה-קנאה שלו עם צ'ארלס והקונפליקטים המובנים ממנה. האחים דואגים אחד לשני, אבל מכשילים זה את זה – כל אחד מתוך החולשה שלו. אין ספק שג'ימי לומד הרבה מאחיו, אבל לא מסוגל לסלוח לו, וצ'ארלס עצמו לא מסוגל לקבל את אחיו הצעיר כסוג של קולגה ראויה. הפוקוס עובר לריצ'ארד שנאמן לצ'ארלס מצד אחד, אבל לא מייצג (לא באופן מודע) כל קונפליקט לג'ימי, שמצידו רואה בו את מקור כל הרשע. ג'ימי מנסה את "דרך הישר", נגרר לשטיקים קטנים אליהם הוא נצרך מתוך יצר קיומי, ממשיך לטייל על הקו האפור של המוסר ואף מאבד את רשיונו לזמן מה. יחסיו עם קים שומרים אותו לרוב קרוב, אבל לעיתים שניהם מרגישים את הצורך להתרגשות שבאה מההונאות הקטנות – עד שאלה הופכות לענקיות. ג'ימי הופך לסול גודמן, ומאמץ לעצמו את האידאולוגיה המוכרת לנו מתקופת שובר שורות, תוך שהוא הופך מעורב עם הקרטל המקסיקני המוכר וה"טוב", ולא הרבה אחרי זה, הוא פוגש איש מבוגר חולה סרטן, ושותפו הסטלן. יש פה סיפור של התבגרות מצד אחד, וסוג של השלמה של ג'ימי\סול עם מקומו בחברה, ואף אימוץ מלא של הקוד ה"מוסרי" שאיתו הוא מגיע אל מסכינו בשובר שורות. לעומת זאת, ג'ין טאקביק של אחרי הסערה הגדולה, משתדל מאוד לשמור את הראש למטה, ולמצות את מה שנשאר מחייו, אחרי התפוצצות פרשת וולטר ווייט. בשלב מסויים, מרים הסול את ראשו, והוא לא יכול לעמוד בפיתוי, מה שבסופו של דבר מוליך אותו אל עבר בית המשפט, שם הוא מקבל על עצמו את האחריות – מצד אחד בדומה לוולטר ווייט, גם תוך כדי שהוא מגן על אהבת חייו, ומצד שני, הוא גם עושה זאת מול רשויות החוק, ולא באופן אישי ופרטי.
• קים ווקסלר -קים מגיעה מרקע צנוע, ודרך עבודה קשה והתמדה (בנוסף לכישורים) היא הופכת לעורכת דין טובה, שעובדת בחברה המובילה של ריצ'רד וצ'ארלס. היא הולכת בתלם, ובמקביל מנהלת מערכת יחסים עם ג'ימי. מתוך עבודתה בחברה כזו, היא מחליטה להקדיש יותר ויותר מזמנה, לעבודה בהתנדבות. החיפוש שלה אחר משמעות אמיתית, מתנגש עם הערכים של החברה, וקים נגררת לתוך מעורבות ביריבות של ג'ימי עם ריצ'ארד. קים מגלה כישורים גם בתחום הנוכלות, כשהיא וג'ימי מתחילים לעבוד ביחד כנגד ריצ'ארד וכשהקונפליקט הזה מתפוצץ, היא מקבלת אזעקת השכמה (שלא כמו סול), ובעצם עוברת להענשה עצמית שכוללת הגליה מרצון, ואף התוודות מול אשתו של ריצ'ארד. קים לכאורה מקבלת הזדמנות נוספת, אותה היא ככל הנראה תנצל לטובה.
• צ'ארלס מקגיל – צ'ארלס לא ממש משתנה במהלך הסדרה, אלא נחשף יותר ויותר, על מנת להאיר יותר על ג'ימי ועל הרקע ליריבות ביניהם. השנאה והכעס של צ'ארלס שמובילה לנקמנות שלו, מתגלה ככאב עמוק שחווה בילדותו. הגאווה של צ'ארלס והתלות שלו בעזרה של ג'ימי – אותו הוא רואה כלא ראוי מקצועית – בנוסף לבעיה הנפשית שלו, לא מאפשרות לו לסלוח לג'ימי לעולם. צ'ארלס הוא אנטגוניסט מעולה, שמבחינה מקצועית, אינטלקטואלית וכנראה גם מבחינת מנת המשכל עולה על ג'ימי, ומאלץ אותו למצוא דרכים יצירתיות כדי להתמודד איתו.
• ריצ'ארד המלין – הבעלים המשותף של חברת עורכי הדין המלין את מקגיל, הוא ממעריציו של צ'ארלס, ואדם טוב בבסיסו, שמתמקד במקצוענות. כנראה הדמות הכי טראגית בסדרה, ריצ'ארד מוצא את עצמו ביריבות מיותרת מול ג'ימי, ולמרות כל הנסיונות מצידו לפתור את העניין, דבר ממה שהוא אומר ומציע, לא מתקבל על ידי סול וקים. הקונפליקט מגיע לקיצו באלימות אקראית, מה שמהווה את נקודת המפנה הכי מפתיעה וכנראה הכי משמעותית בסדרה.
• מייק ארמנטראוט – מייק מוצג לנו כאדם מורכב מאוד, והוא כנראה כזה, אבל התמונה שאנחנו מקבלים היא של אדם שפועל לפי עקרונות מאוד ברורים, ולמרות שהוא מתמודד עם דילמות מוסריות לאורך כל הסדרה, הוא נשאר פרגמטי וממוקד מטרה. המטרה האישית שלו היא לחיות חיים פשוטים ולעזור לנכדתו, אבל הוא נשאב לתוך האיזור המוסרי האפור (ולעיתים השחור). מייק מעריך יושרה ומקצועיות, ולא אוהב שינויים קיצוניים, או התלבטויות ארוכות מדי. עיקר ההתפתחות של מייק היא בעצם הדרך בה היה חייב להתפשר על חלק מאמות המידה, להן היה פעם מחוייב, שהביאה אותו לתעסוקה מלאה אצל…
• גוסטאבו פרינג – זה אולי הזיכרון ההולך ומשתבש שלי, אבל כשאני חושב על מה למדנו לגבי הארכי נבל הזה, אני לא בטוח שלמדנו המון מנוכחותו בסדרה הזו. אני לא מתלונן, זו דמות מצויינת שמגולמת בשלמות ע"י יופי של שחקן, אבל  אני מרגיש שלמדנו מספיק על הרקע שלו, והמוטיבציות שלו דרך שובר שורות. תפקידו בסמוך על סול בא יותר לשרת התפתחות דמויות אחרות שבאות איתו במגע, ולתת אפשרויות נוספות לכותבים לייצר קונפליקטים שידחפו את העלילות קדימה.
• נאצ'ו וארגה – הנה דמות שהיא לכאורה גנרית, ומייצגת שלל אנשים שנכנסו לעולם הפשע מתוך המניעים הרגילים (כסף\כוח וכו') ונתקעו שם, עד שמצאו את סופם הטראגי הבלתי נמנע. הכתיבה של הדמות הזו, כמו גם המשחק המשובח של מייקל מאנדו, עשו את ההבדל. נאצ'ו מתחיל כמו דמות גנרית, אבל מראה עומק של רגשות והתלבטויות מוסריות כנות. הנסיונות להתקרב אל אביו, ואז להגן עליו מובילים אותו לקבל החלטות, או להיכנע לכאלה שנכפות עליו גורמות לו לשקוע עמוק מידי בביצה הזו, והדרך היחידה שלו לנצח היא הבחירה היחידה שנותרת בידו והיא – איך הוא מסיים את חייו.

העונה הטובה ביותר

הבחירה ממש קשה. מצד אחד, העונות הראשונות הן עמוקות ומבחינה דרמטית, הן כנראה עליונות. מצד שני, עם ההבשלה של הדמויות המרכזיות, והתחממות הקונפליקטים, העונות שבאו אחרי מותו של צ'ארלס מעולות גם הן. הפור נופל על העונה האחרונה, בה העלילה מאיצה והסוף מגיע כמו תאונת רכבת רבת נפגעים שאי אפשר להזיז ממנה את העיניים.

הפרק הטוב ביותר

פרק 7 של העונה השישית משנה את התמונה עבור ג'ימי וקים, וגורם לשניהם לחשב מסלול מחדש.

הציטוט האהוב עלי

“Money is not beside the point… Money is the point.” — Jimmy McGill

ג'ימי לא מכבס מילים. למה לעבוד כל כך קשה? למה שווה לקום בבוקר ולעשות המון דברים? יש משהו אחר חוץ מכסף?

הנבל המוביל

לכאורה יש כאן מאבק על התואר בין צ'ארלס לריצ'ארד. אבל זה רק לכאורה, שכן ריצ'ארד הוא נבל (בעיני ג'ימי), בעיקר בגלל השותפות שלו עם צ'ארלס ואהבתו ונאמנותו אליו. צ'ארלס כאמור, חכם ומנוסה מג'ימי בעולם המשפט, הוא מוצלח ממנו, ומכובד ממנו. זה מרים את הרף גבוה מאוד, ואל זה נוספת האהבה שבכל זאת נותרה בג'ימי אל אחיו, והוא נדרש לכל היכולות והכוחות שלו, כדי להתגבר על היריב הכי מר שלו.

ה MVP

אני חושב שאין ספק שבוב אודנקירק הוא הסיבה היחידה לקיומה של הסדרה, והיא נותנת לו את הבמה להצדיק את האמון שניתן בו. אודנקירק מראה שהיכולות הדרמטיות שלו, לא נופלות כהוא זה מיכולותיו הקומיות הידועות, ואם יש דוגמא מושלמת לכינוי "תפקיד חייו", הרי זוהי היא.

אני רוצה לתת פה ארבעה מועמדים לסגנות, ואתם תבחרו מי (אשמח לשמוע על זה ממש כאן בתגובות): ריאה סיהורן בתור קים ווקסלר, מייקל מקין כצ'ארלס מקגיל, פטריק פביאן כריצ'רד המלין ומייקל מאנדו כנאצ'ו וארגה.

הופעות אורח ראויות לציון

 כאילו…דא? בריאן קראנסטון וארון פול הנפלאים, בטסי בראנט (מארי שריידר), ריימונד קרוז(טוקו סלמאנקה) ועוד. ספרו לי את מי אתם זוכרים.

• ראיתם את סמוך על סול?
• פספסתי משהו?
• משהו דורש תיקון?
• מה חשבתם על הסדרה?

השאירו הערה פה למטה, או שלחו לי הודעה.

ככה עושים טלוויזיה!