בס"ד
כבר זמן מה שרציתי לכתוב סדרה על סדרות הטלוויזיה האהובות עלי, ועכשיו הגיע הזמן להפסיק לרצות ולהתחיל לכתוב. מבחינתי מדובר בסדרות הטובות שנוצרו אי פעם, ומכיוון שהדבר מורכב, לא אסתפק בטור דירוג בודד אלא בסדרה שתנסה להעמיק (שלא לומר לחפור). סדר הכתיבה יהיה כלפי מעלה, מה שלא אומר שהסדרה הזו רעה, אלא רק שישנן עדיין טובות יותר.
אני מזמין אתכם להצטרף, עם אזהרה ברורה מאליה – ספויילרים!
שרלוק \ Sherlock
יוצר: מארק גאטיס (במאי כמה מהפרקים המשובחים בד"ר הו) \ סטיבן מופאט (יוצר כמה מעונות היותר טובות של ד"ר הו)
עונות: 4 + ספיישל
ביולי 2010 עלה הפרק הראשון בסדרה, המבוססת ביד חופשית מאוד, על דמותו של שרלוק הולמס, כפי שנכתבה לראשונה בידי ארתור קונן דויל. הפרק האחרון עלה בינואר 2017.
מה מיוחד
המודרניזציה של שרלוק, הבאת העלילות לעולם אותו אנחנו מכירים, ובאותו הזמן שמירה על מאפייניו העמוקים של הבלש המהולל. בתחושה שלי, מעבר לעלילות הבלשיות והמסתורין, יש משקל גדול מאוד למבט על הדמות עצמה כאדם, ופרט בתוך (או יותר נכון מחוץ ל) חברה.
שחקנים מובילים
בנדיקט קמברבאך הנהדר, מגלם את שרלוק הולמס בתפקיד שכנראה העלה אותו באמת לתודעת ההמונים. לצידו כג'ון ווטסון, מופיע מרטין פרימן שמוכר לרבים משר הטבעות ופארגו (הסדרה) ועוד. מארק גאטיס מופיע כאחיו של שרלוק, אונה סטאבס מגלמת את בעלת הבית של שרלוק, ובחלקים מהסדרה בתפקיד האייקוני של מוריארטי, מופיע אנדרו סקוט.
פיתוח דמויות
באופן טבעי, שתי הדמויות המרכזיות מקבלות את מלוא הזרקור, אבל מדובר פה על דמות מיוחדת (לא יחידה, אבל מיוחדת) שאינה ממש משתנה. באופן שבדרך כלל שמור לדמות היריב של גיבור הסיפור, אנחנו עוקבים אחרי דמות שפועלת מתוך מניעים מסויימים ולכאורה לא "לומדת", או משנה את הבחירות שלה, בעקבות ההתפתחויות בעלילה. שרלוק הוא אדם אובססיבי, על גבול האנתיפתיה (אם לא אחריו) שכל דקה מזמנו חייבת להיות מנוצלת, אם לא לחקירת פשע, אז לנגינה, ניסויים מדעיים או סתם צריכת קוקאין. הוא לא לומד להיות נחמד או סבלני יותר. הוא פשוט הוא.
ההתפתחות שמורה לווטסון, שהוא המספר. ווטסון שדרך החוויה שלו את שרלוק, אנחנו לומדים פשוט הכיר עוד ועוד רבדים של אישיותו. בין אם מדובר באבחנות, אותן מספר לנו ווטסון, ובין אם מדובר באינטראקציה בין שני השותפים האלה, אנחנו מגלים עוד על הדמות שמובילה את העלילה, ודרך ווטסון אנחנו מגלים אמפתיה לדמות הזו, שבכוחות עצמה קשה לה לעשות זאת.
ווטסון עצמו, מתחיל כרופא צבאי שחווה טראומה בשירות באפגניסטן, ודרך עבודתו עם שרלוק, הוא מוצא משמעות בעזרה למי שכנראה זקוק לה אף יותר ממנו. התכונות שעשו אותו גיבור במלחמה, באות לידי ביטוי בחיים האזרחיים של ווטסון.
הדמויות הנוספות ממלאות את תפקידן כמאתגרות, או עוזרות לשרלוק, או מוסיפות עוד אלמנטים עלילתיים.
העונה הטובה ביותר
העונה הראשונה אהובה עלי, בעיקר בגלל ששם נעשית הבניה. ווטסון פוגש את שרלוק, אנחנו נחשפים לדרך העבודה של הולמס, פוגשים את אחיו וגם את מוריארטי, ועולים על קן הזינוק לשאר הסדרה.
הפרק הטוב ביותר
הפרק האהוב עלי הוא גם הפרק הראשון של הסדרה כולה, מאותה הסיבה.
הציטוט האהוב עלי
Watson: "Have you talked to the police?"
Sherlock: "Four people are dead, there isn't time to talk to the police."
Watson: "So why are you talking to me"?
Sherlock: "Mrs. Hudson took my skull."
Watson: "So I'm basically filling in for your skull?"
Sherlock: "Relax, you're doing fine."
לפעמים אין צורך להכביר במילים כדי להעביר כמה וכמה מסרים. זו דוגמא לציטוטים הרבים, שעושים את הסדרה הזו כל כך טובה. סטיבן מופאט די ידוע ככותב שמשקיע לא מעט ברבדים שונים של העלילה. פה יש דיאלוג קצר, שנון וקצת עוקצני שמספר לנו על שרלוק, על סוכנת הבית שלו, על ווטסון, ועל כך שמערכת היחסים שלהם נמצאת בראשיתה. יש פה עבודה מצויינת בבחירת המילים, ועל המסך גם בדרך שבה הן נאמרות, ובמיוחד עבור הצופה בן זמננו, הסיפורים האלה שנכתבו לפני זמן רב מאוד, "עוברים מסך" באופן יוצא מן הכלל שגם שומר על האותנטיות של הדמויות, כפי שנכתבו במקור.
הנבל המוביל
כמו במקור, אין נבל ראוי יותר מג'ים מוריארטי. כדי לאתגר גאון, צריך גאון. מהבחינה הזו, אפשר להתחכם גם, ולאמר שהיריב הכי גדול של שרלוק, הינו הוא בעצמו.
ה MVP
מרטין פרימן נותן הופעה משובחת – כרגיל. אבל אין מה לעשות, הדמות המרכזית, והליהוק הנפלא של בנדיקט קמברבאך לוקח בגדול. חלק מהצופים (ואני בתוכם) מתקשים לראות שרלוק אחר, או את השחקן מגלם דמות אחרת. הוא פשוט לקח בעלות מלאה על הדמות.
הופעות אורח ראויות לציון
אני לא מצליח לבדי לדוג כאן שמות, אז אשמח אם תעירו תאירו את עיני, ממש פה בתגובות.
- ראיתם את שרלוק?
- פספסתי משהו?
- משהו דורש תיקון?
- מה חשבתם על הסדרה?
השאירו הערה פה למטה, או שלחו לי הודעה.

One thought on “ככה עושים טלוויזיה – סדרה על סדרות (פרק ה')”