ככה עושים טלוויזיה: סדרה על סדרות (פרק ב')

בס"ד

כבר זמן מה שרציתי לכתוב סדרה על סדרות הטלוויזיה האהובות עלי, ועכשיו הגיע הזמן להפסיק לרצות ולהתחיל לכתוב. מבחינתי מדובר בסדרות הטובות שנוצרו אי פעם, ומכיוון שהדבר מורכב, לא אסתפק בטור דירוג בודד אלא בסדרה שתנסה להעמיק (שלא לומר לחפור). סדר הכתיבה יהיה כלפי מעלה, מה שלא אומר שהסדרה הזו רעה, אלא רק שישנן עדיין טובות יותר.

אני מזמין אתכם להצטרף, עם אזהרה ברורה מאליה – ספויילרים!

ברודצ'רץ' \ Broadchurch

יוצר: כריס צ'יבנאל

עונות: 3

במרץ 2013 עלה הפרק הראשון בסדרה והאחרון באפריל 2017. סדרה אנגלית קלאסית, עם שחקנים עם רקע עשיר בתיאטרון, כמיטב המסורת הבריטית. יחסית לסדרה שמתעסקת באירועים מאוד אכזריים, וביחסים בעייתיים, ברודצ'רץ' מצליחה להימנע מפומפוזיות, ולמרות האפלה שתמיד מרחפת באוויר, עדיין אפשר לצפות בה, להינות מאיכות המשחק ולא לשקוע בדיכאון.

מה מיוחד

אולי מה שמיוחד הוא הפתיח, אבל אוסיף שקשה להגזים במחמאות לקאסט הזה, ולהתרשם מעבודתו של היוצר  (כריס צ'יבנאל, אליו נחזור בפרק אחר). יש סיפורים שמתרחשים במקום אחד, לפעמים אפילו בתוך חדר (כלבי אשמורת לדוגמא), ויש סיפורים שמתרחשים בעיר מסויימת, עם אופי (ראו פרק קודם). ברודצ'רץ' מתרחשת אף היא בעיירה על סף כפר, לחוף האוקיאנוס. הצוק, מולו מתחילה הסדרה, הים הקר, מזג האויר והשמיים הקודרים, מהווים רקע מתאים לעלילה הקשה לעיכול.

שחקנים מובילים

את סגל השחקנים מוביל אחד השחקנים הבריטיים (סקוטי) הטובים ביותר בדורנו, דיוויד טנאנט כבלש הבכיר אלק הארדי, שמקבל לידיו חקירה מאתגרת באופן אובייקטיבי, ובמיוחד על רקע ההסטוריה הפרטית שלו. אוליביה קולמן הנהדרת בתפקיד הבלשית אלי מילר, שחוזרת מחופשה כדי לגלות שהקידום שהובטח לה, ניתן לאיזה אווטסיידר (הארדי), ובאותו הזמן שהיא נצרכת לחקור רצח של מישהי שהיא מכירה היטב. ג'ודי וויטאקר המצויינת כאמא של הנרצח. אליהם מצטרפים אנדרו בוצ'אן (בוקאן?) וארתור דארוויל. למעט בוצ'אן, כל שאר השחקנים המובילים הופיעו בדוקטור הו, כולל שני דוקטורים (טנאנט, וויטאקר).

פיתוח דמויות

באופן מסורתי, הדמויות המרכזיות עוברות את השינוי המשמעותי, ומתפתחות לאורך פרקי ועונות הסדרה. דמויות המשנה עושות את עבודתן באופן המיטבי, אבל נשארות בגבולות הגזרה שלהן. כך עשה צ'יבנאל גם בסדרה זו, ואנחנו רואים את:

  • הבלש אלק הארדי – מתחיל כאדם בוטה, קשוח, קר ומנוכר. צולל אל תוך הנפש שלו, תוך שהוא מתוסכל מכל מי שסובב אותו, ולצופה לא ברור מה חשוב לו יותר – לפתור את תעלומת הרצח כדי לעזור לחברה, או כדי להציל את עצמו. לאורך הזמן, הבלשית שעובדת איתו מצליחה לפצח את החומה בה הוא מקיף את עצמו, וגורמת לו לכל הפחות להיות יותר "בנאדם".
  • הבלשית אלי מילר – מתחילה כבלשית הכי פרובינציאלית שראיתם אי פעם, בכיינית ורגשנית מדי, שמתקשה להתגבר על העלבון של אובדן הקידום לבלש איתו היא עכשיו עובדת. ההבדלים הקטביים בין שני הבלשים, כמו גם הקרבה הרגשית של אלי למקרה הרצח אותו היא חוקרת, מביאים לקונפליקט טעון שמתדלק את העלילה. עם התקדמות הסדרה, אלי מתבגרת כאשת חקירות ואף כאשה, מתחזקת ומגלה יכולות להן לא נזקקה בעבר.
  • בת' לאטימר – מתחילה כאמא היסטרית (באופן מובן) לילד שנרצח בנסיבות אכזריות, שנגררת לסדרה של קונפליקטים מול המשטרה ומול בעלה. ככל שמתקדמת הסדרה, בת' מראה עוד ועוד נדבכים לדמות שהולכת ו"מתעגלת" מול עינינו. לא ארחיב יתר על המידה, כי זו דמות מפתח מבחינה עלילתית. רק אסכם ואומר שכשהבנתי שוויטאקר הולכת להיות דוקטור הו, מפלס ההתרגשות שלי עלה באופן משמעותי (בעתיד – טור בנושא).

דמויות המשנה נכנסות ויוצאות, וחלקן יוצרות קשרים משמעותיים עם המובילות. כדאי לשים לב לקשת האינטרסים של כל דמות, מה שנותן לסדרה הזו עומק.

העונה הטובה ביותר

שלושת העונות מצויינות, אבל הראשונה לוקחת את הבכורה, בעיקר כי שם אנחנו מתוודעים לדמויות ורואים את תחילת המסע שלהן. כאמור, תצוגת משחק נפלאה של כל אחד מהשחקנים\ות, גם המרכזיים וגם המשניים. הקונפליקטים מתחילים ומגיעים לגבהים, אחת מעונות הטלוויזיה הכי טובות שאני מכיר.

הפרק הטוב ביותר

כל פרק בסדרה מעולה מבחינתי, אבל כסדרת מתח, אני אתן את הכתר כמובן לפרק 8 שמסיים את העונה הראשונה, בעיקר הודות לקתרזיס שבא עם פתרון תעלומה. אוסיף רק שכיאה לסדרה שכתובה היטב, הסוף של חקירת רצח הוא באופן טבעי לא טוב, ולמרות זאת סגירת הקצוות, והשלמת הקשת העלילתית של הסדרה מהווה סגירת עונה מושלמת.

הציטוט האהוב עלי

“Why does everyone use first names so much, like they all work in marketing? Why do people insist on doing that? I mean, if you look at a person, I look at you, you know I’m talking to you. I don’t need to say your name three times to congratulate myself on remembering it, to create some sort of false intimacy.” — Alec Hardy

ציטוט שמדגים באופן מובהק, איזה סוג של אדם הוא הבלש הארדי בתחילת הסדרה. מצד אחד, יש הרבה אמת בדבריו, ומצד שני זה חוסר הטאקט, ההתנשאות והאגוצנטריות של הבלש שמגיע מהעיר הגדולה לפרובינציה.

הנבל המוביל

מפני שמדובר בסדרת מתח, ובכל זאת אני משתדל לא לתת יותר מדי ספויילרים, לא אציין את שמו, אבל הנבל בעונה הראשונה… לכו תראו.

ה MVP

דיוויד טנאנט עשה כמה וכמה דמויות בחייו. דוקטור הו, קילגרייב הנבל של ג'סיקה ג'ונס, קראולי ב Good Omens וכמובן בארטי קראוץ' בהארי פוטר. שורה ארוכה של תפקידי תיאטרון ושאר הופעות, כל אלה באים לידי ביטוי בהופעה שלו לאורך הסדרה. היכולת הנדירה לספק את הסחורה במשחק דרמטי, קומי, וצורת ההגשה הטבעית שלו, כל אלה מייתרים את השאלה, למרות הופעות מעולות של כל שותפיו לסדרה.

הופעות אורח ראויות לציון

אין ממש. אבל עם קאסט כזה, מי צריך אורחים?

  • ראיתם את ברודצ'רץ'?
  • פספסתי משהו?
  • משהו דורש תיקון?
  • מה חשבתם על הסדרה?

השאירו הערה פה למטה, או שלחו לי הודעה.

ככה עושים טלוויזיה!

One thought on “ככה עושים טלוויזיה: סדרה על סדרות (פרק ב')

כתיבת תגובה